יעקוב שפירו בן 23 במקור מראשון לציון, מתגורר לאחרונה בירושלים ולומד באוניברסיטה העברית בעיר תקשורת ויחסים בינלאומיים. כשהמחברות נסגרות בסוף יום הלימודים הוא מוציא את העקבים מהארון ועולה על הבמה בתור מלכת הדראג אמלי רוז באירועי גאווה, ערבי דראג ומסיבות רווקות. בראיון ל"השקמה ראשון לציון" מספר שפירו על הדרך שעבר, התגובות הקשות והאמא התומכת.
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו
"יצאתי מהארון בגיל 18. סיפרתי לחברה טובה שלא היה לי אומץ להגיד לה את זה פנים מול פנים. אז כתבתי לה את הסיפור בפתק" הוא מספר, "כמה חודשים לאחר מכן יצאתי מהארון בפני סבתא שלי ומשם זה פשוט התגלגל".
סבתא שלך?
"כן. סבתא שלי גידלה אותי מגיל צעיר. מכיוון שההורים שלי היו עולים חדשים ועבדו המון. הקשר שלי איתה היה מאוד חזק. לצערי היא לא ראתה אותי על דראג, זה היה משעשע אותה. זה גם חלק חשוב בחיים שלי וחבל שלא אוכל לחלוק איתה".
איך היה לך לחיות בארון בראשון לציון?
"למדתי בראשון לציון והיה קשה, היה מאוד לא קל להסתיר את כל הזהות שלך ולחיות חיים כפולים, להסתתר ולהרגיש חשוף שמישהו שיודע יכול "להפליל אותך". אני מאושר שזה מאחורי כבר. עברתי הרבה וכבר בשנה שעברה היתה לי את ההזדמנות להופיע בתור דראג בעיר".
באיזו מסגרת?
"בשנה שעברה אגודת הסטודנטים של המכללה למנהל הזמינו אותי לפתוח את אירועי הגאווה במכללה. זו הייתה הפעם הראשונה שהופעתי על דראג בעיר שלי, חוויה מאוד חזקה כיוון שהרבה חברים שהיו איתי בבית ספר ובשכבה ראו אותי לראשונה על דראג. השקעתי מאד בלוק ואמא שלי מאד עזרה לי".
איך אמא שלך קשורה לדראג?
"אמא שלי תמיד לוקחת קרדיט על הגוף שלי ואומרת שהכול בא ממנה. היא תמיד קיבלה את המגדר שלי בסובלנות. כשדמות הדראג שלי "אמילי רוז" התהוותה היא הפכה להיות "עורכת הדראג שלי", היא הראשונה לראות את הלוק הסופי שלי, מעירה על האיפור, הבגדים והפיאות. למעשה היא ממש מסייעת לי, מאז שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה יש לי פחות זמן לעסוק בזה, אז אמא שלי עוזרת לי עם התלבושות".
איך התחיל העניין של הדראג?
"זה התחיל מגיל קטן. הייתי נשאר לבד בבית, ונהגתי להסתובב על העקבים של אמא שלי. תמיד הייתי מחזיר אותם לארון כשהיא היתה מצלצלת בדלת. במשך השנים הכרתי חבר בשם דרור שעומד מאחורי מלכת הדראג- "ליידי שוקולד". הליידי הזו גרמה לי להכיר את העולם הזה ופשוט התאהבתי".
מה כיף לך בדראג?
"כיף לי במיוחד הטרנספר מגבר לאישה והטשטוש הזה, ההלם והתגובה של אנשים. במיוחד חברים שלי שרואים אותי פתאום בפאזה שונה, עם פרסונה שונה".
יש לך זיכרון מיוחד מההופעות שלך?
"ההופעה המיוחדת ביותר בשבילי הייתה בספרד, הייתי חלק מתאטרון קהילתי של המרכז הגאה והוזמנתי לתת הופעה באחד הערבים בספונטניות. אלתרתי איפור עם ליפסטיק, פודרה וצלליות ששונררתי מהאורחים. התגלחתי בשירותים והופעתי מבלי לדעת ספרדית".
מה מקור ההשפעה שלך?
"הושפעתי מאד מערבי הדראג באוויטה בימי שלישי הבלתי נשכחים עם ציונה וטלולה. אני זוכר שהייתי מגיע לשם והייתי נשפך מצחוק ופשוט מסתכל על טלולה ומהופנט מהכישרון והיופי. אני מעולם לא התעסקתי באיפור לכן מזל שיש לי את החצי השני שלי דרור (ליידי שוקולד) שלכל הופעה הוא דואג שאראה יותר טוב ממנו".
מה הצדדים הקשים בתפקיד שלך כמלכת דראג?
"כשהתחלתי את התהליך שמעתי על האינטריגות, חוסר פרגון, הירידות והעקיצות, אך מעולם לא נכנסתי לזה. דאגתי לא לייצר את האינטריגות האלה ולהיות בסדר עם כולם. הערות, ביקורות, עקיצות וחוסר פרגון הם חלק מהעסק. אבל הכי חשוב זה לדעת לצחוק על עצמך יותר מכולם".
תגובות