לכבוד יום העצמאות העצמאות ה-71 של מדינת ישראל, אספנו את המונחים שרק תושבי ראשון לציון אמיתיים מכירים. אתם מוזמנים לבחון את עצמכם.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
"אוקָבָה"
בית חרושת לסכיני גילוח שהוקם בראשון לציון ב-1936 ונקרא על פי ראשי התיבות של משפחת המקימים. אוקבה היה במשך שנים רבות מותג בינלאומי ושם נרדף לסכיני גילוח.
"בית הפקידות"
הבית בו עבדו פקידי הברון. בקומת הקרקע היה דיר לבהמותיהם של אנשי הפקידות.
"בני ביל"ו"
בני ביל"ו היו הבילויים שהגיעו לראשון לציון ב-1882 ועוררו מחלוקת ביישוב על קליטתם. זלמן דוד לבונטין תמך בהם מפני שרצה להכניס רוח צעירה ליישוב, אך המשפחות המייסדות התקוממו על כך שעליהן להתחלק בכספי הברון עם צעירי ביל"ו.
"גן הילדים העברי הראשון"
הוקם ביוזמתו של המורה דוד יודילוביץ עוד בשנת 1898, יחד עם הגננת הראשונה בעיר, אסתר שפירא.
"האורקסטרה של ראשון"
התזמורת העברית הראשונה בארץ שנוסדה ב-1895 ועליה כתב דן אלמגור: "איזה אורקסטרה, איזה אורקסטרה יפה, המנגנים דיברו רוסית, אבל זייפו רק בעברית. איזה אורקסטרה, ראשון לציון מארש!".
"הפרדס של נחמיאס"
המקום שבו נקבע בית הלורדים של הפרלמנט של ראשון לציון, לאחר שהועבר ממדרגות בית הכנסת שבמרכז המושבה.
"הפרלמנט של רישון"
מפגש שבועי של קבוצה מובחרת מאנשי ראשון לציון שנהגו להתכנס עוד בימי היישוב ולהחליף דעות נחרצות בכל נושא שעל הפרק. המפגש שימש השראה לפרלמנטים דומים בערים אחרות. העיתונאי הראשוני אורי פורת פרסם את עלילות הפרלמנט בספר וכתב בסופו: "רישון שלי היא אוסף דמויות אגדיות שהפכו למונומנט/ וכל קורותיהם הריהם כתובים בדברי ימי הפרלמנט".
"הרובע"
הרובע באזור התעשייה הישן הפך לאחד ממקומות הבילוי המועדפים בעיר. הוא הוקם לפני כעשור ובו רחוב משולב שבלבו פיאצה, טריבונות ישיבה ופתרונות הצללה מתקדמים. במקום יש גלריות, מסעדות, ברים, בתי קפה והופעות רבות במהלך השנה.
"השיכון"
שיכון המזרח, או כפי שקוראים לו "השיכון", מורכב מכמה שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, כלניות, שכונת צמרות, שכונת חלום ראשון ושכונת רקפות. עם הקמת המדינה, שוכנו במעברות שבשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב, ולאחר מכן הם הועברו לשיכונים. רוב הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונות החדשות מסביב מתנשאים רבי קומות, והזמר המיתולוגי זהר ארגוב יצא מהשכונה.
"חולות ראשון לציון"
אזור דיונות נרחב במערב ראשון לציון ובו מגוון רחב של בעלי חיים וצמחים המותאמים לחיים בחולות. הדיונות איפשרו את הרחבת העיר. החולות ניתנו במתנה ב-1915 על ידי המפקד העליון של הצבא התורכי, ג'מל פשה, שהתרשם מהחולות וכתגובה לדאגת התושבים. לאחר כמה שנים, אושרה המתנה על ידי הנציב הבריטי.
"משולש ז'בוטינסקי"
כינוי למתחם במרכז העיר שבו הרחובות ז'בוטינסקי והרצל יוצרים משולש. במתחם שוכנות שכונות יוקרה וגנים. שמו הרשמי: "בנות חיל".
"נחלת"
שם הקיצור שבו מכונה שכונת נחלת יהודה בצפון מערב העיר. היא הוקמה בשנת 1913 כמושב ונקראה על שם יהודה לייב פינסקר. בשנת 1988 סופחה השכונה לעיר.
"הסופרלנד"
כפר השעשועים הסופרלנד שהוקם בשנת 1991, הפך לאחד מסמליה של העיר. הוא נמצא במערב העיר ובעברו הקיפו אותו דיונות של חולות. כיום, נמצא בסמוך אליו היספלאנט ואולם האירועים לגו, וגם מתחם האלף צפוי להיבנות בסמוך אליו.
"עיר היין"
כינוי לראשון לציון בשל היקב שפעל בה במשך 120 שנה. רמי דקל כתב לכבוד חג היין בראשון לציון שיר שנפתח במילים: "פה נחיה בראשון עיר היין, הביאו אשכולות הענבים".
"עיר הקניונים"
כינוי שניתן לראשון לציון בשנות ה-90 של המאה ה-20, אז פעלו בעיר קניונים רבים. עם הזמן – נותרו חמישה בלבד.
"ראשונים"
הכינוי המוכר לתושבי העיר ראשון לציון
לדורותיהם.
"רָאשֶן לציון"
כינוי חיבה לראשון לציון מאז שנות ה-90, בעקבות הצטרפותה של אוכלוסייה גדולה של יוצאי חבר העמים לעיר.
"רמא שיכון ומרכז"
חניכי בני עקיבא מכירים היטב את המושגים הללו – סניף בני עקיבא של רמת אליהו המכונה רמא וסניף מרכז, שנמצא במרכז העיר ברחוב נורדאו, וכן הסניף הנוסף שנמצא בשיכון המזרח המכונה "שיכון".
"שער ראשון"
השער הפונה לראשון לציון ממחנה צריפין, בעבר סרפנד. סביב שער ראשון התחולל קרב קשה במלחמת העצמאות.
תגובות