"זיכרונות המלחמה לא עוזבים אותי, עם השנים הם מתעצמים והופכים להיות יותר חדים וצפים. לראות גופות של חברים לידי, אנשים שהתפוצצו כשעלו על מוקש – אלה זיכרונות קשים ומרים שמלווים כל החיים. במשך שנים הייתי מטופל בשיחות עם פסיכולוגים אבל להגיד שזה עוזר? שום דבר לא יכול לרפא את מה שראו עיניי בתופת ההיא".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
גדעון בוטוב בן ה-73, הוא החייל היחיד בהיסטוריה שירה במטוס מיג מצרי באמצעות נשקו האישי, תת מקלע עוזי, והפיל אותו. גדעון נשוי, אב לשני ילדים וסב לחמישה נכדים מתנדב בנוסף לעבודתו במשטרת ראשון כבר 19 שנים. השנה, מצויינות 46 שנים למלחמת יום כיפור הנוראה, המלחמה הקשה שגבתה את חייהם של אלפים ובנוסף, אלפי פצועים ומאות שבויים בשתי החזיתות: המצרית והסורית.
בימי מלחמה היה גדעון נשוי טרי בן 29, שאת שירותו הצבאי עשה בצנחנים, בגרעין הנח"ל יחד מי שהפך לימים לאלוף פיקוד מרכז נחמיה תמרי שנפל מאוחר יותר בתאונת מסוק. "זאת היתה תקופה אחרת. חיינו אז בשביל המדינה, היינו פייטרים אמיתיים", הוא מספר, "היה דור אחר. לחמנו בקווי האויב מספר פעמים, רצינו לתרום ולעשות למען המדינה. אישית, יכולתי שלא לשרת בקרבי כלל כי אני בן יחיד, אבל המחשבה הזו לא חלפה לי בכלל בראש. האידיאולוגיה של לאהוב ולשרת את המדינה, הייתה בעורקי".
את האזעקות והגיוס המהיר במלחמת יום כיפור, הוא זוכר כאילו קרו עכשיו: "ביום שבת בצהרים גייסו אותנו לבסיס חצור. הייתי לוחם מילואים בסיירת שריון חטיבה 11 ורבים וטובים מחבריי ליחידה נפלו במלחמה. במהלך הגיוס היה תוהו ובוהו למזלי – לקחתי איתי תת מקלע ומחסניות. זה בעצם מה שהציל את חיי".
בוטוב ועוד 15 חבריו לחמו בסיני מול כוחות המצרים ששטפו את השטח והתקדמו קדימה לעבר הנגב. "נכנסנו ללחימה עם זחל"מים בגזרה הצפונית והמראה שנגלה לפנינו היה מחריד: טנקים שרופים, גופות חיילים ומטוסים מצרים שמפציצים ללא הרף. אף אחד לא ידע מה קורה", הוא מספר "הודענו מיד בקשר שחייבים תגבורת, שיש אבידות רבות בנפש, ניסינו רק להישאר בחיים, להילחם ולשרוד. פצצות עפו באוויר בלי הפסקה, חברים נהרגו לנגד עיני וגם אני נפצעתי מהדף של פצצה שנפלה לידי. ברגע אחד וכאשר הבתי שלא נותרה לי ברירה, התהפכתי על הגב, לקחתי את התת מקלע שלי ופשוט יריתי על אחד המטוסים המצריים שהפציצו. הצלחתי לפגוע בו ולהפיל אותו".
גדעון מספר את סיפורו בצניעות רבה. הוא לא מרגיש גיבור מלחמה והוא זוכר שאחרי הפלת המטוס המצרי באמצעות הירי שלו – הטייסים המצרים חשבו שבידי החיילים הישראלים נשק סודי שיצליח להפיל את המטוס ולכן, ברחו מהמקום. בכך, ניצלו בוטוב ומעט חבריו שנותרו בחיים.
לפני שלוש וחצי שנים כשנפתחו אהארכיונים הסודיים של מלחמת יום כיפור, עלה לכותרות סיפורו של גדעון. עם פרסום הסיפור, הוא זכה בעיטור מופת על הפלת מטוס מצרי. "המלחמה הארורה היא אמנם כבר שנים רבות מאחורינו, אבל הפצע יישאר פתוח לעד", הוא אומר, "כדאי תמיד לעשות כל מה שביכולתנו כדי למנוע עוד מלחמות", הוא מסכם.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כל הכבוד גדעון , גם אחרי המלחמה למרות שאתה עובד בעבודה קשה, שנים רבות התנדב לסייע במשטרה לצימצום תאונות הדרכים באיזורך. כל הכבוד!!!