ביום חמישי האחרון, הובא בתוכנית "עובדה" שבערוץ 12, סיפור המטלטל של ישראל כהן, הצעיר בן ה-19 שהיה כלוא בכת "הלב הטהור" בגואטמלה, והצליח לברוח בעזרת דודו ודודתו.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
כהן שנאלץ להשאיר מאחור את משפחתו, הכוללת את ששת אחיו, אשתו ובנו הפעוט, עבר להתגורר בבית דודתו בבית דגן לפני כשלושה חודשים, עם נחיתתו בישראל. כיום הוא לומד, משלים בגרויות ופועל כדי להציל את חמשת אחיו ואחיותיו ובנו הפעוט שכלואים בכת בגואטמלה, ולהחזיר אותם לארץ. לשם כך הוא פתח בקמפיין לגיוס כסף שסייע לו במאבקו, במסגרת עמותת "מעט מן האור".
"בחמש השנים האחרונות הייתי כלוא בכת 'לב טהור' בגוואטמלה. רק לפני כמה חודשים הצלחתי לברוח מהכת ולחזור הביתה כשאני נאלץ להשאיר מאחורי את ההורים והאחים הקטנים שלי, יחד עם כמעט 200 ילדים שכלואים בכת ממש עכשיו", הוא מספר ל"השקמה ראשון לציון", "אף ילד לא בוחר לחיות בכת. אין אפילו ילד אחד בעולם שמבקש להתעורר מדי בוקר לשגרה של אימה ופחד".
"הייתי ילד ישראלי רגיל, עם סבתא אוהבת, חברים מבית הספר בשכונה, דודים ודודות, בני דודים ובני דודות, היינו חבורה של ממש, משחקים ומשתוללים", הוא מוסיף, "עד שההורים שלי הכירו את הרב שלמה הלברנץ. לא ממש הבנו מה קורה לנו בחיים, כמו כל ילד הייתי עסוק בעולם שלי ובמה שלאט לאט נלקח ממני. אני זוכר שהדבר הראשון שאיבדתי היו החברים מבית הספר. ראש הכת קבע שזה אסור וההורים העבירו אותנו לחינוך ביתי. בחסות החינוך הביתי הצליחו ההורים לנתק אותנו מכל מה שהכרנו, גם מהמשפחה. בהוראת ראש הכת ההורים ניתקו אותנו מסבתא, וגם מהדודה האהובה שלי אורית, ברקע שמעתי כל הזמן את הדודה שלי נלחמת עלינו, אבל אני מודה שהקולות המנצחים היו של הוריי שסיפרו לנו שוב ושוב שהמשפחה היא השטן, האויב, הם הרעים שרוצים להרחיק אותנו מדרך התורה והאמת".
כהן אולץ להינשא בגיל 17 לילדה בת 15. "את הכלה לא פגשתי מימיי", הוא אומר, "הבנות שם היו מכוסות ברעלה שחורה, אז גם את מראה פניה של מי שעתידה להיות אשתי בכלל לא הכרתי".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
לפני ארבעה חודשים נולד לנו תינוק. "הוא נולד לתוך רעב ומצוקה", מספר כהן, "את הבן שלי היה מותר לי לראות רק פעם בשבוע. כל שאר הזמן חייבו אותי ללמוד ולשרת את הנהלת הכת. הרעב שם היה כבד. זה הגיע למצב שלפני כחודש היה לי ברור שאין לאשתי חלב להניק את בננו הקטן, אבל ראשי הכת אסרו לתת לו פורמולה עד שהגענו לבית חולים כשהבן שלי כבר איבד את ההכרה. עכשיו אני יותר מנחוש להביא גם אותו לכאן, לישראל, שידגל בסביבה אוהבת ותומכת וטובה. אני מנסה לגייס כסף לטובת המאבק הזה משום שלבד אני כנראה לא אצליח".
ההורים שלך ניסו ליצור קשר מאז שברחת?
" ההורים לא יכולים ליצור קשר, הכת מנתקת מכל העולם החיצוני והם לא רשאים לדבר איתי בכלל. אני מחוק מבחינת הכת. יש לי חלום אחד, שהילד שלי האחים וההורים יחזרו הביתה לישראל. אני מקווה שזה יקרה בקרוב ונחזור להיות משפחה מאושרת".
לתרומות וליצירת קשר עם עמותה לחצו כאן.
תגובות