"אין דבר קשה יותר מלהתאבל בחדר בלבד, רחוקה מאימא והאחים שלי. רק אני בחדר עם נר הנשמה", כך מספרת כוכי מזרחי, תושבת ראשון לציון, שאיבדה את אביה ונאלצת לשבת עליו שבעה בהתאם להנחיות והוראות צו הבריאות.
התפשטות הקורונה והמאבק בנגיף שינה לחלוטין את המציאות בעולם ובישראל, כאשר נאסר על האזרחים לצאת מהבתים אלא תחת מגבלות. גם הלוויות ומנהגי האבל שונו בעקבות האיסור על התכנסות.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
בשבוע שעבר נקבר אביה של מזרחי, בן 75 במותו, לאחר שנפטר מאי ספיקת כליות וזיהום. הוא הובא למנוחות עם מספר מצומצם ביותר של בני משפחה, ולאחר שנקבר כל אחד מבני המשפחה ישב שבעה בביתו שלו, ללא ביקור ניחומים וללא היכולת לעבור את הימים הקשים יחד.
"השבעה נועדה לכך שבני משפחה ומכרים יבואו וינחמו את האבלים בשעות הקשות", אומרת מזרחי, "אבל במקום שאנשים יגיעו, יספרו לי על אבי ויחלקו זיכרונות, אני יושבת בחדר שינה שלי, לבד, עם נר נשמה. אמא שלי יושבת שבעה בביתה עם אחי הרווק ואחותי עם משפחתה באשקלון".
"הילדים שלי בבית, והם צופים בטלוויזיה", היא ממשיכה, "אני לא יכולה למנוע מהם את זה ולכן אני פשוט יושבת לבד בחדר, שעות על גבי שעות. הכאב קשה מנשוא, להעביר שבעה בצורה כזו זה הדבר הקשה ביותר שקיים. הגיעה אליי שכנה אחת שגרה בבניין שלי, כדי לנחם אותי. אבל היא הייתה היחידה. אנשים אומנם מתקשרים אבל זה לא אותו הדבר".
מזרחי, שמנהלת בלוג בישול, וזה המפלט שלה בימים אלה. כך כתבה השבוע: "שתיים בלילה, מתעוררת. מחפשת פרפר, משהו בקיר. אומרים שהנשמה שלו בחדר. נר הנשמה ממש רוקד. הצלחתי לישון קצת, אחרי היום הקשה הזה ואפילו קיבלתי מסר מאבא בחלום: שלא אהיה עצובה יותר ושאמשיך לפרסם את המתכונים שלי ולשמח אנשים. כי אחרת אשתגע בחדר לבד".
"אני מפרסמת בכל יום מתכון של מאכל שאבא אהב, ואנשים מגיבים ותומכים. זו הנחמה היחידה בשבעה הזאת", היא מסכמת.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
תגובות