לפני פחות מחודש התקיים "יום היוגה הבין לאומי", שצוין גם בסטודיו של ענבר בוטוין אשר מקיימת שיעורי יוגה מסורתיים לצד יוגה טיפולית המכוונת מטרה לבעיות נקודתיות. "אני מלמדת יוגה כבר שנתיים, ולרוב נתקלת בבעיות אורטופדיות כמו כאבי גב, צוואר ומפרקים ועד במצבים קשים יותר כמו מיגרנות, דלקות כרוניות, ואפילו חולי סרטן", היא אומרת.
בוטוין מסבירה כי ישנו הבדל בין תרגול היוגה בקבוצות לבין הטיפול הפרטני המיועד לאנשים המתמודדים עם בעיות רפואיות ומצבם מונע מהם לתרגל יוגה במסגרת קבוצתית. "בתרגול היוגה, אנחנו לומדים להבדיל בין 'כאב טוב' – שנובע ממתיחה והתארכות תקינה של שריר, לבין "כאב רע' – שמבשר לנו שמשהו באופן שבו תרגלנו את התנוחה אינו תקין. המוטו שלי בזמן התרגול הוא – אם זה לא נעים – אל תעשו. במקרה כזה, ייתכן שהתנוחה אינה מתבצעת נכון ואז אני, כמובן, מתקנת. במקרים מסוימים נמנע מתרגול תנוחה מסוימת, בהתאם למצב הרפואי. באופן כללי יוגה מתמקדת במודעות לגוף. בתור מורה אני מכירה את הבעיות הרפואיות של המתרגלים בקבוצות שלי ואני נותנת הנחיות שונות לתלמידים שונים, בהתאם לצרכיהם. לדוגמה, אדם שסובל מכאבי גב תחתון. תוך כדי תרגול תנוחות היוגה בשיעור, אנחה אותו לשים לב לתיקוני היציבה הנכונים עבורו, וכך כל התנוחות יבוצעו ממקום רך ושקט יותר, עם יציבה נכונה של הגוף".
עד כמה היוגה הטיפולית הפכה לשיטת טיפול שזוכה לעניין, ניתן ללמוד מהמרכז במרכז הישראלי ליוגה טיפולית, שבו מציינים כי "בשנים האחרונות חלה עליה ניכרת בכמות התלמידים שמבקשים להתאמן ביוגה טיפולית". במרכז מבקשים גם להדגיש כי לא מדובר בתחליף למעקב רפואי.
"היוגה במהותה היא עניין טיפולי, החל מתלמידים שסבלו מתחושת עומס וסטרס רב, ברמה שהקשתה על תפקודם, ותרגול היוגה סייע להם בהתמודדות והפחתת הסטרס, וכלה בתלמידים שהגיעו עם כאבי גב שחלפו עם תרגול היוגה. הקושי הגדול ביותר שלי הוא לראות תלמידים התהליך מיטיב איתם אבל הם לא מעוניינים ליצור שינוי בחייהם", מסכמת בוטוין.
תגובות