רב המכללה למינהל בראשון לציון, דותן קורתי, שהוא גם פעיל חברתי מאוד מוכר בעיר מסכם את השנה האחרונה שהייתה מאתגרת ולא קלה אך מלאה בפעולות חסד עבור אנשים שזקוקים לעזרה.
איך אתה מסכם את השנה האחרונה?
"השנה האחרונה הייתה הכי מאתגרת שאני זוכר. כל מה שהיה מובן מאליו הועמד בספק והשנה הזו נתנה לנו הזדמנות לבחון מחדש את כל מה שאנחנו מכירים. אומנם רגעי משבר כאלו מבליטים את הערבות ההדדית ועבורי זו הייתה שנה מלאה בפעולות חסד עבור אנשים שזקוקים לעזרה. מבחינה אישית זו הייתה שנה שהפעילות הרגילה כמעט לא התקיימה אבל במקומה היו המון פעילויות מיוחדות של זמני משבר".
איך השתנתה כל הפעילות שלך במכללה למנהל בעקבות הקורונה?
"זמן קצר לאחר תחילת משבר הקורונה המכללה נסגרה ללימודים פרונטליים והרבה מהפעילות שלי עם הסטודנטים עברה מחוץ למכללה. השתתפתי יחד עם הסטודנטים, אותם גייסתי, בהמון חלוקות של מזון מטעם אגף הרווחה בעירייה וגם הקמתי כמה מיזמים כאלה בעצמי. הפעילות מתמקדת בעזרה לניצולי שואה וקשישים בודדים, פעילויות להפגת הבדידות ולשמח בחגים. כשהיה אפשר אז חזרנו ללימודי יהדות פרונטליים בשטחים פתוחים וקיימנו סעודות שבת לסטודנטים וחיילים בודדים".
עם יד על הלב, בתרחישים הכי קיצוניים שלך, חשבת על משבר בסדר גודל כזה?
"איש לא תיאר לעצמו שהמשבר יימשך כל כך הרבה זמן. יש הרבה סבל במשבר הקורונה אבל גם הרבה צמיחה, חשבון נפש ובחינת דברים מחדש.
התורה מלמדת שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב ורק צריך להעצים את הטוב שבסיטואציה".
הסטודנטים מתגעגעים לחזור ללימודים ואל הפעילויות הפרונטליות?
"הסטודנטים מאד מתגעגעים ללימודים פרונטליים, אך יותר מהכול הם מתגעגעים לחיי החברה בקמפוס ולשגרה שלהם. בעזרת השם עוד מעט ונחזור לחיי חברה בריאים".
מה אתה חושב על היציאה מהסגר, היא נעשית נכון?
"כמובן שאינני מומחה בתחום הזה וסומך על בעלי המקצוע. יש הרבה תחושה של איפה ואיפה ואיבוד שליטה, אבל אני מודה שאני לא חושב שאני או מישהו אחר היה יודע לנהל את המשבר יותר טוב. לדעתי הציבור מוכן לסבול הרבה דברים אך כשרואים שאין דוגמה אישית מצד המנהיגים, זה מוביל לשבירה בציבור".
מה אתה זוכר מהימים שבהם היית חולה בקורנה, עד כמה החוויה הזו "נעימה"?
החוויה הייתה מאד לא נעימה. כואבת ומייסרת, אך למען האמת אני מודה לאלוקים שלא הייתה לי מצוקה נשימתית אז אני לא מרגיש שיש לי זכות להתלונן".
כשאתה רואה אנשים שלא נשמרים לכללים, מכל המגזרים ובקבוצות, מה אתה מרגיש?
"כל אחד מנסה 'לגנוב קצת' ולעגל פינות. זו תכונה ישראלית והיא לא מגיעה ממקום רע אבל כשבמקרים מסוימים זה הופך להפקרות; זה ממש חבל וכואב.
בהפרות הבוטות שהיו אני חשבתי על בעלי העסקים המסכנים שלא יכולים לפתוח ואיך הם מרגישים כשהם רואים הפרות כאלו והצטערתי עבורם".
מה תאמר לכל מי שלא מתחסן?
"שחבל שהוא מסכן את חייו ואת חיי סביבתו. מצד שני אני לא יודע אם אפשר וצריך להכריח".
במשפט אחד: מה למדת מהקורונה?
"יש את הפיוט ביום כיפור "כחומר ביד היוצר", שם מדובר על כך שאנו כלום ולא קובעים שום דבר בסופו של דבר מול האינסופיות של הבורא. זה הלקח שלי מהקורונה, שאני לא יודע כלום".
רוצים להישאר מעודכנים?
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
זה רב בובה על חוטים שעושה מה אומרים לו מאולף
יניב
חרדים לא צריכים לדחוף את האף שלהם בפוליטיקה
מודאגת
השמאלנים מחרחרים ריב.. חילונים חולנים. רוצים להיות סדום ועמורה..