היא יזמית ויוצרת, היא גרה בראשון לציון, היא חיברה שני ספרי ההשראה "Keys – לראות קצת אחרת" ו"לגרום לזה לקרות". עינת סעדון מספרת כיצד כשהגיעה לגיל 39 תיקתק השעון הביולוגי אבל היא לא הייתה יכולה לשמוע על דרך אחרת להביא ילדים לעולם מלבד נישואין. "כשהבנתי שאני עלולה לפספס את הרכבת עשיתי לעצמי דמיון מודרך במשך 60 שניות בלבד ודמיינתי את עצמי בגיל 60 בלי ילדים. באותו הרגע הבנתי שעליי לפנות לכל דרך העיקר לגרום לזה לקרות", היא אומרת.
עינת סעדון מראשון לציון היא יזמית ויוצרת שמובילה קבוצות להתפתחות אישית, עסקית ורוחנית. היא חיברה שני ספרי השראה מצליחים, שבימים אלו מופצים בחנויות הספרים ברחבי הארץ. היא פיתחה והעבירה אלפי סדנאות, ימי עיון, קורסים הרצאות ואימונים וליוותה מעל 15,000 אנשים בתהליכים קבוצתיים ואישיים, אבל דבר לא הכין אותה לתהליך הרגשי והמאתגר שעברה על מנת להביא לעולם את בתה היחידה.
סעדון מגלה כי בגיל 36, לאחר שהוציאה לאור את ספר ביכוריה "לגרום לזה לקרות", המסביר למה אנשים מסוימים מצליחים ואחרים לא ומדוע בתחום מסוים אנו מגיעים להישגים ובתחום אחר נתקעים, הרגישה לא שקטה. "והיה חסר לי משהו בפאזל. החלטתי לצאת למסע פנימי, שבו זנחתי לתקופה את כל מה שהאמנתי בו במטרה למצוא את האמת. מתוך המסע המטלטל והמופלא שחוויתי נולד ספר חדש בשם 'KEYS מפתחות – לראות קצת אחרת'".
בספרה השני היא כתבה על הקריירה המצליחה שעשתה בארץ ובחו"ל ועל השיטה הייחודית שפיתחה. "חשבתי לתומי שעד שאסיים לכתוב יהיה סוף טוב עבורי מבחינת משפחה, וכך אוכל גם לכתוב על הצלחה זו. לשמחתי סיימתי לכתוב את הספר תוך חודשים בודדים, אך לצערי הגשמת משאלת המשפחה כפי שרציתי לא קרתה. כשהגעתי לגיל 39 תיקתק השעון הביולוגי אבל לא יכולתי לשמוע על דרך אחרת להביא ילדים לעולם מלבד נישואין. כשהבנתי שאני עלולה לפספס את הרכבת עשיתי לעצמי דימיון מודרך במשך 60 שניות בלבד ודמיינתי את עצמי בגיל 60 בלי ילדים. באותו הרגע הבנתי שעליי לפנות לכל דרך – העיקר לגרום לזה לקרות".
היא ניגשה לבדיקות עם אמונה וחיוביות ומיד נקלט לה ההיריון. כשראתה שהכל בסדר עם העובר שברחמה צץ חשש נוסף: "'אני לא יודעת אם אוהב את הילדה, כי ילדים צריכים לבוא לעולם מתוך אהבה. אמרתי לרופא המטפל שהשיב לי: 'את אדם מלא בכל כך הרבה רגש. אני בטוח שתאהבי את התינוק שייוולד לך'. הוא הרגיע אותי, והחל מהחודש הרביעי והחמישי של ההיריון נהניתי כל רגע מהדרך והלידה הייתה מהירה".
בתחילה היא לא סיפרה על כך לאף אחד בסביבתה. "רק לאחר שנקלטתי ועברו מספר חודשים סיפרתי למשפחה והתגובות היו מאושרות. הפתיע אותי מאוד שהסביבה המורחבת אמרה כמה אני אמיצה. לא תיארתי לעצמי שככה מסתכלים על אישה שהחליטה להביא לבדה ילד לעולם".
סעדון נולדה וגדלה בראשון לציון כאחות הקטנה מבין שלוש אחיות, ובהמשך נוסף אח למשפחה. "הילדות שלי זכורה לי כמשהו טוב, מפנק, מהנה עם חום, אהבה ושמחה. עסקתי בהתעמלות קרקע ואהבתי מאוד לרקוד". את שירותה הצבאי היא זוכרת פחות לטובה. "שרתתי בחיל הים על גבול עזה, אבל לא הרגשתי שהתפקיד היה תואם למי שאני וגם לא יכולתי לסבול את העובדה שהייתי צריכה לעבוד מול מחשב בחדר חשוך במשך שנתיים".
לאחר שירותה הצבאי למדה איפור על חשבון כספי הפיקדון הצבאי וסיימה בהצטיינות. לקראת סיום הקורס נפלה בפניה הזדמנות כשהמכללה לאיפור הרחיבה את בית ספר והציעו לה לעבוד כמורה לאיפור. מסלול חייה השתנה לחלוטין כשביום שישי בערב אמר לה בן הזוג שלה שהוא טס ללימודים בחו"ל. "היו לי בסך הכל שעתיים להחליט האם להישאר בארץ או לקנות כרטיס לכיוון אחד מבלי לדעת לאן פניי מועדות", היא אומרת. היא ובן זוגה הגיעו לצרפת ומשם ללונדון. בהתחלה התדפקה על דלתות של חנויות וסוכנויות איפור, אבל אז קיבלה הצעה מפתה מחברה ידועה שבה עבדה עם מפורסמים כמו רנה זלוויגר, ג'וני דפ, קלאודיה שיפר ועוד.
בגיל 20 כבר הצליחה לכלכל את עצמה מבחינה מקצועית וחברתית עם זוגיות מאושרת, ומלונדון טסה למקומות רבים, עבדה וטיילה ברחבי העולם. בהמשך עברה לחברה אחרת בה עבדה כמדריכה ראשית האחראית על כל הסניפים בבריטניה. לאחר שחזרה לארץ למדה קורס אימון, ואת הלימודים לשני תארים אקדמאים סיימה בזמן בלתי נתפס של שלוש שנים – במקום שש שנים, וגם שם קיבלה מלגת הצטיינות.
"חזרתי מחו"ל אחרי שנים רבות שלא הייתי בארץ, והזמן עבורי היה יקר מפז. אחרי שסיימתי את התואר הראשון במדעי החברה פתחתי את העסק הנוכחי שלי", היא מספרת. "במהלך התואר היו לי שלושה מבחנים בכל יום, יום אחרי יום. הצלחתי בכך הודות לניהול זמן נכון, סדר עדיפויות וכנראה יכולות מתודיות גבוהות. באותה תקופה היו לי חיי חברה ובן זוג ואפילו הספקתי להמשיך ולטייל בחו"ל בחופשות הלימודים. בתחילת שנות ה-20 לחיי עזבתי את הארץ וחזרתי בסוף העשור השני לחיי. כל מה שלמדתי בלימודים האקדמאים ובלימודי התעודה יישמתי בעבודה עם ארגונים בזמן הלימודים".
עינת מגלה כי כשהוציאה לאור את ספרה הראשון היא יצאה למסע של הנשמה, "שבו החלטתי להתבודד, לזרוק לפח את כל הנחות היסוד שלי ולראות מה קורה. הרגע, שבו ידעתי שהסתיים המסע היה כשגיליתי מחדש את מה שאני חיה כל חיי, וכיום הבנתי שזו הנחת יסוד ברורה ומוצקה. 'יש לנו אפס אחוז שליטה אבל 100 אחוז השפעה'. אחרי המסע המטלטל יכולתי בקלות לחדד את ההבדל גדול בין שליטה להשפעה, וחמישה חודשים לאחר מכן כתבתי והוצאתי לאור את ספרי השני, שהוא למעשה אוטוביוגרפיה ומספר על הדרך והשיטה וכולל, בין היתר, שירים מגיל עשר שכתבתי בזמן אמת בכל סיטואציה המתוארת בספר וממחישים את ההרגשה כפי שנחוותה ברגע שבו התרחשה הסיטואציה".
תגובות