שרה בק, בת 31 מקרית מלאכי, הייתה בשבוע 39 של הריונה השני כשהחלה להרגיש צירים בביתה. "היה לי ציר כל 5 דקות אבל לא צירים כואבים במיוחד", היא מספרת, "ובגלל שהלידה הראשונה הייתה קשה וארוכה אמרתי לעצמי שאגיע לבית החולים ברגע האחרון".
בליווי אחותה הגיעה שרה לפני מספר ימים בשעות הצהרים לחניון החיצוני של המרכז הרפואי קפלן. "אמרתי לאחותי להחנות רחוק בחניון שמחוץ לבית החולים כדי שהצעדים וההליכה יקדמו את הלידה", היא מספרת. אבל ברגע שיצאה שרה מהרכב היא הרגישה שהמים ירדו כשבמקביל תקפו אותה כאבים חזקים.
אז מה עשיתן?
"נשכבתי פשוט על הרצפה בחניון ואחותי ניסתה לקרוא לעזרה".
תמר כוכבי, שרה בק, לירז דנין והתינוקת דריה, צילום דוברות קפלן
הלידה של שרה בק בחניון קפלן, צילום דוברות קפלן
דקות ספורות לפני כן, סיימה את המשמרת תמר כוכבי, מזכירה רפואית במחלקת הרדמה בקפלן, שבדיוק נכנסה לרכבה בחניון: "ראיתי מישהי קוראת לעזרה, יצאתי מהרכב שלי וראיתי אישה כאובה על הרצפה, מיד הבנתי שהיא בלידה. נשארתי עומדת כי הבנתי שאם אתכופף בכלל לא יראו אותנו בין המכוניות. התקשרתי להזעיק עזרה ובמקביל ראיתי רכב קרוב ומיד סימנתי לו לבוא".
רוצים להישאר מעודכנים?
במקרה לחלוטין, מי שיצאה מהרכב הייתה מתאמת הטראומה של קפלן, לירז דנין, שמספרת: "יצאתי מהרכב וראיתי אותה כבר שוכבת על הרצפה עם רגליים פשוקות. לא הייתה לנו אפילו אפשרות להעביר אותה מהמיקום הספציפי בו הייתה. היא צעקה והבנתי שזה קורה ברגעים אלו ממש, וכבר ראיתי את הראש מבצבץ. כמתאמת טראומה יצא לי לקבל גם לידות במיון, אבל מעולם לא ככה על הכביש. במזל, היו לי באוטו שקית עם בגדים לתרומה וכפפות סטריליות. שמנו לה את הבגדים מתחת לאגן כדי שלא תשכב על הכביש, והתחלתי לקבל את הלידה. התינוקת הייתה בחוץ תוך דקה בערך".
לירז וידאה שהתינוקת נושמת והניחה אותה על שרה ההמומה והנרגשת. דקות ספורות לאחר מכן הגיעו הצוות רפואי והסיעודי למקום והובילו את שרה והתינוקת החדשה, דריה, לחדרי הלידה לבדיקות והמשך טיפול.
שרה מסכמת: "כל ההיריון קיוויתי שתהיה לי לידה קלה וקצרה יותר מהראשונה, אבל לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר. אני עדיין בשוק שזה קרה ככה. מזל ששתיהן היו שם, ואני חייבת תודה ענקית גם לכל הצוות שמיהר להגיע וטיפל בי ובתינוקת".
תגובות