א' שחגגה את יום הולדתה הארבע לפני ימים אחדים, לא ציפתה לחגוג יום הולדת כמו כל ילדי הגן. א' מגיעה ממשפחה יחידנית כאשר האב הוא המפרנס היחידי והאם לא נמצאת בחיי הילדים. אחת מאמהות ילדי הגן הסמוך, שמעה על הסיטואציה המורכבת וארגנה עם עוד שתי חברותיה, גלי דאדיסון וקרן ברנשטיין, חגיגת יום הולדת מלאה בכיבוד, הפעלות והפתעות לילדים והכול בעזרת תושבים שנרתמו בהתנדבות – אך למרות חיוכה של א' בתחילת יום ההולדת, כשהפנתה את מבטה מפעם לפעם לדלת הכניסה במקום, הבינה שמלבד אחדים מחבריה לגן, כנראה כבר לא יגיעו שאר הילדים.
"הזמנו את שני הגנים, וראינו שכמעט לא באים ילדים" מספרות המארגנות. "אחת האמהות אמרה לנו "אני את הילדים שלי לא אביא למקום עם ילדים לא מחונכים". ושאר ההורים בכלל לא ענו להודעות שלנו. ואלו שכן רק חיפשו תירוצים", הן מספרות בכאב. האב שנמנע לשתף בחייו האישיים, הופתע למשמע הדברים, "זה לא נעים לשמוע דבר כזה. אולי הילדים שלי עם קצת בעיות בגלל שאני מגדל אותם לבד ללא אמם ויכול להיות שהם קצת משתוללים כי הם גדלים בסביבה לא שגרתית אבל לא יותר מילדים אחרים", והוסיף: "זה לא שאני הולך לעמותות לאסוף אוכל, אני עובד ומשתדל שלא יהיה חסר דבר לילדים, בסך הכול רצו לעזור לי לחגוג לילדה יום הולדת".
חגיגת יום ההולדת התקיימה ביום חמישי, כשכולם חיכו לסופה שתתחיל, אך מזג האוויר באותה השעה, עדיין לא היה סוער, ודאדיסון אחת המארגנות טוענת, "זה מקומם, ההורים צריכים להתבייש בעצמם. חד וחלק היה כאן חרם של ההורים ולא משנה מה יגידו. במיוחד שמדובר בילדה שגדלה בבית לא פשוט. כנראה הורי הילדים לא יודעים מהו לקבל את האחר", ולדבריה מוסיפה, ברנשטיין: "לא ציפינו שזה מה שיקרה ושנצטרך לקרוא למשפחה ולחברים שלנו שיבואו לשמח אותה במקום חברים מהגן. אם זו הדוגמה של ההורים לילדיהם אז המצב שלהם קשה".
לדברי אחת מאמהות ילדי הגן, בשל הסיטואציה שהובילה בהתחלה למקום ריק, מלבד ההודעות ששלחו למשפחה וחברים, הודעות גם נשלחו בקבוצת הוואטסאפ של הגן להורים. "נשמח שתעשו מאמץ ותגיעו" נכתב, אך זה לא עזר, ורוב התגובות היו כי הילדים חולים ולא יכולים להגיע. "יכול להיות שמעבר לקבוצה היה שיח פנימי ביניהם. ואנשים לא באמת אמרו את מה שהם חשבו בקבוצה של הגן. עובדה, שבשבוע שעבר ילד אחר חגג יום הולדת וכולם הגיעו".
בסופו של יום א' הייתה מאושרת וחגגה לצד רוב גדול של אנשים שכלל לא הכירה, ואת המתנות בשונה מרוב הילדים שמחכים לקרוע מהן את העטיפה בשעות שלאחר האירוע, היא בחנה כבר במהלכו, והודתה לאנשים שראתה לראשונה. "זה ההורים של הילדים שהחרימו אותה אבל היא בסוף שמחה וזה מה שחשוב. לא צריך לקרות מצב כזה לשום ילד", סיכמה דאדיסון.
תגובות