במשך שלוש שנים עבר משי זייד התעללות בחטיבת הביניים בראשון לציון שבו למד, לאחר שהחל בתהליך שינוי מין. התלמידים מסביב סירבו להכיר בטרנסג'נדר שלמד איתם, הרביצו, השפילו ומיררו את חייו של משי. הוא לא לבד. בשנה האחרונה קיבלו תמיכה וסיוע מצד עו"ס מטעם הרווחה בעיריית ראשון לציון כשבעה נערים ונערות שנמצאים בשלבים שונים של שינוי מין. גורמים שמכרים מקרוב את הקהילה ואת מערכת החינוך מצביעים על מספרים גבוהים יותר של טרנסג'נרים וטרנסג'נדריות שיצאו מהארון בבתי הספר בעיר וזוכים לתמיכה. יחד עם זאת, המצב רחוק מלהיות שוויוני ומקבל וישנם גם כאלה שמסתירים בבית הספר את השינוי שעברו מחשש להתנכלות.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
השבוע, עם חשיפת סיפורה הקשה של אושר בנד, טרנסג'נדרית מאשקלון שסבלה מהתעללות קשה בתיכון, משי נזכר בהתמודדות הקשה שעבר. בנד, כפי שפורסם ב"הארץ", נעדרה כחצי שנה מבית הספר בעקבות ההתעללות שעברה. לאחר שחזרה היא הותקפה בבית הספר, עברה איומים בסכין והוכתה עד כדי פציעה ואשפוז. בתגובה טענה הנהלת בית הספר כי התלמידה פרובוקטיבית. זאת לאחר שאמה קיבלה מכתב לפיו על אושר לחזור ללימודים אחרת היא תיאלץ להתמודד עם השלכות פליליות למעשה.
"שלוש שנים עברתי התעללות קשה מצד התלמידים בבית הספר בחטיבת הביניים", מספר משי, "דיברו אלי בלשון נקבה בכוונה. הרגשתי שאני לבד, התגובות היו קשות, חוויתי אלימות פיזית ונפשית שלא נפסקה, יום-יום. לפעמים המצב נעצר תקופה וחזר שוב, ספגתי קללות ועלבונות. המשכתי ללכת לבית ספר כי לא היתה לי ברירה, אבל היו תקופות שהברזתי מבית הספר ואמרתי שאני חולה כדי לא להתמודד עם זה".
את התהליך לשינוי המין החל משי בחטיבת הביניים, ואז גם ספג את כל האש. אחרי שלוש שנים קשות, הוא הגיע לתיכון, ניסה להסתיר את השינוי בתקווה שיספוג פחות התעללויות, אלא שהיה מי שחשף אותו. בכל זאת, עכשיו כתלמיד כיתה י', הסביבה, התלמידים והמורים הרבה יותר תומכים. לא מעט בזכות מערך של פעילויות והסברה שאותן מובילה עיריית ראשון לציון ואלי ביטון, רכז הקהילה ונוער לקהילה הגאה, שנכנס לפני כשנה לתפקיד שנוצר רק לפני שנה.
משי, בן בכור לשני אחים בני שלוש ו-13, החל כבר בטיפול ההורמונאלי וממתין לניתוח בגיל 18. "עברנו שלוש שנים לא פשוטות", מספר יונתן אביו של משי. "אני מבין גם את בית הספר, יש המון תלמידים וצריך להתמודד עם מכלול, לא היה איך לשמור עליו. אשתי ואני תמיד היינו בכוננות כדי לאסוף אותו מבית הספר באמצע היום. הגיל הזה ממילא קשה, זה גיל שבו הם רבים ומשלמים. ואם נוסיף לזה את השינוי מין, את זה שמול המראה הוא לא אוהב את הגוף שלו, זה קשה עוד יותר. למרות שאנחנו בשנת 2019, זה עדין לא פשוט, צריך להבין שכך הילד נולד".
יונתן זייד זכה לשיתוף פעולה מצוות חטיבת הביניים. ביוזמתו ובעידוד ההנהלה הוא פנה לפני שנה למשרד החינוך וביקש לשלב בין ההרצאות גם הרצאה של טרנסג'נדר. "הסברתי שכמו שעושים הרצאות על סמים או על יום השואה, צריך ללמד ולהסביר גם על מיניות", ממשיך יונתן.
מי שהגיע לחטיבה הוא הטרנסג'נדר מייקל אלרואי, שמוכר לרבים מהשתתפותו בריאליטי האח הגדול. "צריך לתת למקום הזה יותר מודעות ללא ספק ולא רק בחודש הגאווה", מסכם יונתן, "אני יודע שיש בתיכונים עוד תלמידים שעוברים שינוי מין, אולי זה מקל מעט. אני לא מכיר אותם מקרוב. אני עסוק בתכשיט שלי".
כיום משי נמצא במקום טוב יותר. בתיכון שאליו נכנס בתחילת השנה כבר לא מכים אותו ועם ההצקות הוא וחבריו יודעים להתמודד. הוא מנסה לשפר את הציונים אחרי שלוש שנים שבהן התקשה ללמוד בגלל ההתעללות הבלתי פוסקת שעבר. "אני מזדהה עם מה שעוברת אושר בנד", הוא אומר, "השינוי הזה מורכב, מתחיל בשינוי במראה, שינוי בלשון ובפניה מלשון זכר לנקבה ולהפך. זה קשה. הקושי הוא גם אישי וגם סביבתי, השלבים הראשונים יותר קשים כי צריך לגרום לחברה להתרגל לזה, זה היה קשה גם בהתמודדות מול עצמי".
"כיום יש לי פסיכולוגית בבית הספר", ממשיך משי, "אנחנו נפגשים אחת לשבוע ומדברים על הקשיים בשינוי. אם יש הצקות מצד החברה, בית הספר מאוד מחבק, הצוות והתלמידים, תמיד יהיו כאלה שיציקו ולא יקבלו אותי, אבל אני לא מתעסק בזה יותר מידי. זה חלק מהתהליך והקבלה וגם ההבנה. תמיד יהיו את האנשים האלה שאני ארגיש מאוים על ידם, אבל החברים מרגיעים ותומכים. צריך לקבל את השונה. אם יש מישהו מכוער או נכה צריך להתנהג אליו רגיל, וכמו שלא צוחקים על נכים כך גם לא על טרנס. אנחנו בני אדם כמו כולם".
רוצים להישאר מעודכנים?
צילום: עידן פוריאן
משי לא לבד. בשנה האחרונה ליווה עובד סוציאלי מטעם מחלקת הרווחה בעירייה כשבעה נערים ונערות. אלי ביטון, רכז קהילה ונוער לקהילה הגאה, מספר כי "באופן כללי אני יכול לומר שכמעט בכל תיכון יש טרנס או טרנסית. באופן אישי אני מכיר חמישה נערים ונערות שנמצאים בקשר הדוק איתי ושאני מלווה".
ביטון נזהר, הוא יודע שיש גם תלמידים שמסתירים את השינוי מחשש לאלימות. "ישנם כאלה שלא חושפים את התהליך ועושים את זה בסתר, כדי לא להתמודד עם הסביבה, בגלל שהעניין מאוד רגיש. בשיתוף פעולה מלא עם אגף החינוך בעיר ועם כל גורמי מינהל הקהילה והרווחה אנחנו מנסים לעזור לכל אחד ואחת. אנחנו מקיימים הסברה למורים בבתי הספר על ידי איגי וחוש"ן, ונמצאים בתהליך של שיתוף בסדנאות מסודרות".
ביטון מוסיף כי מול ההצקות, התנכלויות וגילוי האלימות מצד התלמידים, הצוותים החינוכיים בבתי הספר מנסים לתת מענה ותמיכה. בנוסף, מלבד ההסברה לתלמידים, למורים ולמנהלים, בראשון לציון פועלים גם כדי ליצור חדרי שירותים לא מוגדרים, על מנת שהתלמידים הטרנסג'נדרים לא יסבלו מאי נוחות והצקות מצד תלמידים אחרים. בינתיים, בחודשים האחרונים הוכשרו שירותים לא מוגדרים בשני בתי הספר, כאשר הכוונה היא להכשיר חדרי שירותים לא מוגדרים בכל בתי הספר.
חברת המועצה אילנית הרוש, מחזיקת תיק הגאווה, מסרה: "בחודש שעבר פירסמנו מכרז לגיוס עובד סוציאלי ייעודי לטיפול באוכלוסיית הלהט"ב, במינהל לשילוב חברתי, כאשר חלק מתפקידיו המוגדרים הינם לאתר נוער להט"בי, אשר נמצא במצבי משבר ומצוקה, ולתת להם את כל התמיכה הנדרשת, ובמקביל ליצור שיתופי פעולה עם מוסדות וארגונים שונים, בהתאם לצורך. כמו כן, כחלק מהפעילות של מינהל קהילה בתחום הלהט"ב, מקיים רכז קהילת הלהט"בית הרצאות ומפגשים שוטפים בבתי הספר בעיר, ובאופן ספציפי גם מעביר תכנים אשר מטרתם לקדם סובלנות והכלה כלפי טרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים. באמצעות הוועד הגאה של העיר, אנחנו פועלים לעידוד סובלנות, קבלה והבנה של טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות, גם באמצעות שני אירועים שהפקנו בחודשים האחרונים – יום הנראות הטרנסג'נדרית שנערך לפני שבועיים ויום הזיכרון הטרנסג'נדרי שהתקיים בחודש נובמבר האחרון".
אברהם
זו לא תופעה כי אם מחלת נפש.
אתם לא עושים להם טובה כאשר אתם מעודדים זאת.