אלי ביטון, מי שמונה לתפקיד החדש של רכז קהילה ונוער להט"בי בראשון לציון מטעם העירייה, רק בן 27, שעבר לא מעט התמודדויות אישיות עד שמונה לתפקיד שאיש לא עשה לפניו.
ביטון, סטודנט לעיצוב פנים במכללה למינהל בראשון לציון, לוחם לשעבר, מזרחי שנולד וגדל במעלה אדומים. "במשך שנים העניין של המיניות עמד איפשהו ברקע", הוא מספר, "ניסיתי לא להתייחס אליו כדי לא להתמודד עם ההשלכות בעיקר מבחינה חברתית, לא שאלתי את עצמי למי אני נמשך. ידעתי שאני אמור לצאת עם בנות למרות שזה הרגיש לי לא נכון. אחרי שהבנתי שזה מי שאני חששתי מה יקרה אם ידעו ויגלו. מעלה אדומים הוא מקום שמרני יחסית ולכן היה לי קשה להחריג את עצמי מהחברים. שאלתי את עצמי מה יקרה אם אשאר לבד, אם לא היה לי לאן לפנות ועל מי להסתמך. היום, בדיעבד, חשוב לי שבני נוער לא ירגישו כפי שאני הרגשתי באותה התקופה".
איפה חל השינוי?
"השינוי האישי הגיע בעקבות השירות הצבאי שלי. במעלה אדומים גדלתי כילד 'שמנת'. בצבא הייתי לוחם בהנדסה קרבית, והייתי בקורס מ"כים וקורס קצינים. הייתי צריך להתייחס לחיים אחרת. לאחריות שלי כלפי עצמי. להתמודד עם קשיים פיזיים ומנטליים והבנתי שהמיניות שלי היא חלק בלתי נפרד ממני ומהגבריות שלי".
מלבד ההתמודדות עם הנטיות המיניות, נאלץ ביטון להתמודד גם גזענות על רקע שם משפחתו המזרחי. "בפעם הראשונה שהתייחסו בהרמת גבה לשם שלי, זה היה בסוף מסלול בצבא. המפקד מסלול אמר שחשבו שיגיע מישהו 'כבד' שיעשה הרבה בלגן ואני הגעתי חמוד וחייכן. אני חושב שהשיח הזה שייך לעולם של פעם. ברור שיש גזענות ואנשים שמרימים גבה. טרם נתקלתי במקרה ספציפי שמישהו אמר לי בפנים שחורה לו שקוראים לי אלי ביטון. אולי אנשים מדברים עליי מאחורייך הגב ואני לא יודע. אני לא יכול לשנות את כל העולם, אבל לפחות אתחיל מתחום הגאווה בראשון לציון".
עוד באותו הנושא:
תקדים בעיר: רכז קהילה ונוער גאה בראשון לציון
צפופה יותר וגאה יותר: כמה זוגות להט"בים גרים בעיר וכמה משפחות התגרשו?
רוצים להישאר מעודכנים?
בגיל 22, לאחר שחרורו מהצבא החליט ביטון לצאת מהארון. "יצאתי מהארון בפני ההורים שלי חודש אחרי שהיה לי את המגע הראשון עם גבר. לא יכולתי להחזיק מעמד בוואקום הזה. אחרי שהבנתי שזה מי שאני. היה לי חשוב להיות שקוף עם כולם", הוא מספר, "היה לי ברור שזה שיהיה קשה לאחרים, אבל היציאה מהארון הייתה צעד בשבילי ובשביל הנפש שלי. עם ההורים לא היה קל בהתחלה אבל אז הם אמרו לי שהם תומכים בי ואוהבים אותי. עם הזמן הם קיבלו אותי. זכיתי בסביבה מאד תומכת".
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו
את הפעילות בקהילה הגאה החל ביטון, סטודנט שנה שלישית, בשנה השנייה ללימודיו, כאשר הקים את התא הגאה שהפך לאחווה הגאה. "אני לומד עיצוב פנים, במסלול האקדמי במכללה למינהל וכיום במסגרת הלימודים אני משתתף בתחרות בינלאומית לבנייה ירוקה בסין שתתקיים בקיץ הקרוב", הוא מספר, "בשנת 2016 התחיל הקשר עם העירייה כשיצרנו את אירועי הגאווה בעיר מטעם האחווה הגאה. מסתבר שגם היום, למרות כל הקדמה, יש גם לא מעט תגובות הומופוביות. בשנה שעברה, כשיצאנו עם הפרסומים לאירוע הגאווה בחוף הים, היה חבר מועצה שאמר שהעירייה סגרה אותנו בכוונה בהפנינג בחוף הים, כדי שנישאר הרחק מעיני הציבור. זה כמובן, לא היה נכון. המקום נבחר לבקשתנו. אני בעיקר מרחם עליו ועל אנשים שכמותו".
לאחר המצעד בראשון לציון, חבר מועצת העיר עידן מזרחי פעל לקידום נושא הקהילה הגאה בעיר. העירייה שיתפה פעולה והוקמה ועדה שיזמה סקר שביקש לבדוק מהם הצרכים של הקהילה בעיר. הסקר הופץ בקרב 120 תושבים בעיר ובעקבות הממצאים הוחלט לבנות תקן של רכז קהילה עירוני.
"למעשה, עיריית ראשון לציון זאת העירייה הראשונה שמובילה דבר כזה. כיום אני יושב במתנ"ס שיכוני המזרח. ברמת רכז הנוער זה התפקיד שלי לתת מענה מתוך המתנ"ס. בפועל התפקיד שלי מתחלק לשניים : כרכז עירוני אני אחראי לכל פעילות שמתקיימת בעיר ונוגעת לקהילה הגאה – רווחה, חינוך, תרבות, אירוע גאווה וכתובת לכל מי שזקוק לסיוע. כרכז נוער התפקיד שלי הוא לגבש קבוצה לבני נוער מהקהילה ולקיים איתם מפגשים קבועים. זאת תכנית שעתידה להתקיים בעוד כ-15 מתנ״סים ברחבי הארץ".
תגובות