"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא מכובד, קשה וכואב, אבל הוא מיועד לכולם, לא מיוחד לנו, בני משפחת השכול. אצלנו למרבה הצער, כל יום וכל רגע הוא זיכרון מתמיד, זיכרון שמלווה תמיד". כך אומרת רוחמה, אימו של לוחם יחידת מגלן סמ"ר מתן גוטליב, חלל מבצע צוק איתן מראשון לציון.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
"חשוב לנו מאוד להנציח את מתן, חשוב לנו שיזכרו אותו. ההנצחה לא מיועדת לנו בני המשפחה אלא לסובבים אותנו, לכלל עם ישראל", היא אומרת ומספרת על אירוע הנצחה מיוחד שריגש אותה מאוד לאחרונה, "יצרו איתי קשר מאולפנא בדרום, וסיפרו שהטילו על התלמידות משימות הנצחה וזיכרון. אחת התלמידות בחרה לעשות עבודה דווקא על מתן. סיפרו לי והתרגשתי מאוד, היינו שם באירוע מאוד מיוחד ומרגש ולרגע שמחתי שהנה אנו מנציחים אותו בעוד דרך".
סמל ראשון מתן גוטליב, תושב ראשון לציון, נפל במבצע צוק איתן, בן 21 במותו. מתן היה לוחם ביחידת מגלן שעמד בפני שחרור משירותו הצבאי, ונהרג ב-30 ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן במסגרת פעילות לאיתור מנהרות מחבלים בחאן יונס.
בשלב מסוים במהלך המבצע, אותר פיר מנהרה במרפאה של אונר"א ולאחר שצוות הלוחמים נכנס למבנה, הופעלו מטעני חבלה שהוצמדו מראש לקירות. מתן נהרג יחד עם שני חבריו לצוות, סמ"ר עומר חי וסמ"ר גיא אלגרנטי ז"ל.
מתן, בן לרוחמה ושמוליק, נולד בערב שבועות, ילד יפה בלונדיני ועיניו כחולות. חג מתן תורה, לאב שמוליק ולאם רוחמה. עד גיל 10 אהב מאוד כדורגל ואז עשה תפנית חדה והצטרף לצופים. ומאז ועד גיוסו לצה"ל, מילאו הצופים את חייו, כחניך ומאוחר יותר כמדריך. "ילד שהיה נשמה טובה, עוזר לכל אחד, איכפתניק, יפה מבחוץ ויפה מבפנים" אומרת אימו רוחמה, "כבר כילד הוא היה בוגר לגילו, תמיד ידע בדיוק מה הוא רוצה".
בשיחה האחרונה עם אימו לפני האירוע הקשה, סיפר לה מתן שהוא נכנס לשטח הרצועה יחד עם חבריו לכוח ולא יהיה זמין טלפונית. במהלך הלחימה, כתב הודעות למשפחה: "רק רציתי להגיד לכם שהכול בסדר, שאני חושב עליכם המון. אני מתגעגע לנוף של השולחן המרובע שכל צלעותיו מלאות בימי שישי. קשה לי לרשום משהו עמוק, כי אני חנוק בדמעות כשאני חושב עליכם. אוהב המון ומתגעגע, מתן". בשיחת הטלפון עם אחיו עומר יומיים לפני נפילתו בקרב, אמר מתן לעומר: "אל תדאג, אני כבר בא".
מאותו רגע בו הודיע על כניסתו עם צוות הלוחמים לעזה, רוחמה מספרת שתחושה רעה ליוותה אותה כל הזמן. "הייתה לי הרגשה שיקרה משהו נורא, ומסתבר שגם לבעלי", היא מספרת, "בכל בוקר הייתי מתעוררת, מנשקת את המזוזה ומבקשת שאלוהים ישמור עליו ועל כל החיילים שנמצאים בשטח. בשבועיים האלה לא עשיתי כלום מעבר של ללכת לעבודה כדי להעביר את הזמן, רק לא לחשוב על זה. הייתה לי כל הזמן הרגשה איומה".
שיחת הטלפון האחרונה של מתן עם המשפחה הייתה ביום שלישי בערב, יום שעות לפני האסון. "הוא אמר 'אימא, אנחנו נכנסים'", מספרת רוחמה, "מאוחר יותר בעלי בא ואמר שמתן סגר את הטלפון, כי הם נכנסים. כתבתי לו בווטסאפ שיהיה לו טוב וקל, שאנחנו כבר מתגעגעים ושיבוא מהר הביתה בריא ושלם, אבל עד היום אין לי מושג אם הוא הספיק לקבל את ההודעה. אני מקווה שכן אבל לא יודעת בוודאות".
במכתבו לליהי חברתו, כתב מתן: "המלאך שלי, לפני שאני מתחיל לכתוב לך, כל שק הדמעות שלי מפוצץ בדמעות שזולגות לאט לאט. ברגע שקראתי שישבת עם אלון ונמרוד התפרקתי כמו ילדה קטנה. המכתב שלך שמור בווסט שלי וקראתי אותו איזה 15 פעמים. מחכה כבר לחיבוק שלך, לריח המקסים שלך ולשינה האינסופית איתך. אוהב אותך כל כך חזק ומתגעגע עד סוף העולם. שלך ורק שלך".
השיחה עם רוחמה נערכת בדיוק כשהיא מתארגנת ליציאה לפגישה עם אם שכולה אחרת, אימו של בניה רובל מחולון, גם הוא חלל מבצע צוק איתן.
לבטח נוצרות היכרויות במסגרת השכול, זה גולש גם לחברויות, לקשרים אישיים?
"האמת היא שאני לא כל כך יודעת על אחרים, אבל בהחלט יכולה לספר על עצמי. בקרב משפחות חללי צוק איתן יש קשרים מצויינים. מכירים, שומעים, נפגשים. אני יוצאת לפגוש עכשיו את אימו של בניה רובל שהיא כבר חברה שלי. הכרנו למרבה הצער על רקע השכול, אבל הרווחתי חברה שמבינה אותי ויודעת מה קורה איתי. אנחנו נמצאות עכשיו בעיצומן של הכנות לנסיעה משותפת לחו"ל, נסיעה בה ישתתפו לא מעט אימהות שכולות. אנחנו נפגשות, מדברות והנה – גם נוסעות לחו"ל יחד. זו בעצם קבוצת תמיכה של שותפות לגורל וזה מחזק ומעודד מאוד".
ולמשפחות השכול יש גם שיגרה נוספת, עליה מספרת רוחמה: "מאז האסון, יום שישי שלנו מוקדש בקביעות לביקור בקברו של מתן. תמיד אנחנו שם, בבית העלמין הצבאי, ליד המצבה, שותקים, נזכרים, יושבים על ספסל סמוך. מסביב, יש לא מעט משפחות של חללי צה"ל שקבורים בחלקה הצבאית בראשון לציון, סמוך למקום קברו של מתן. גם הן נוהגות באותו מנהג ומגיעות לבקר את קברו של החלל. נוצרות היכרויות, אפילו חברויות. יש שיחות. מחזקים ומתחזקים. שמעתי שמשפחות רבות אחרות נוהגות כך. זה לא מתואם ולא מאורגן אלא סוג של צורך שחשים אותו. מבחינתנו זו שגרה קבועה ואנו שומרים עליה".
מתן הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הוא הותיר אחריו הורים ושני אחים. על מצבתו כתבו בני משפחתו את מילות שירו של אביב גפן: "כולנו עשויים אבק של אהבה. רושם בתוך יומן מסע".
תגובות