בשבוע הבא (בין ה9-11 לפברואר) יערך כנס "לשון ראשון" כנס השפה העברית ה-14 היחיד מסוגו בארץ הכנס יעמוד בסימן "עברית בסגר" ויכלול שלושה ימים של פאנלים מגוונים עם מיטב היוצרים ואנשי האקדמיה. העיתונאית אורית מרלין –רוזנצוייג שתערוך ותנחה את המושב "יצירה בזמן קורונה",ההשתתפות במושבים ללא תשלום אך מותנית בהרשמה מראש באתר של היכל התרבות ראשון לציון
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון? הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
מרלין –רוזנצוייג (47) סופרת ועיתונאית. כותבת ב"לאשה", YNET ו"ידיעות אחרונות" כבר כמעט 25 שנה, במהלכן ראיינתה את כל האנשים הכי מעניינים בארץ ."בעולם פגשתי וראיינתי אינספור יוצרים מרתקים כמו השחקן מורגן פרימן והסופר פאולו קואלו ועד נסיכת תאילנד, פרופ' צולבורן מהידול, וגם את ארין ברוקוביץ', עליה נעשה הסרט שג'וליה רוברטס קיבלה עליו אוסקר." היא מעדיה על עצמה. בוגרת התואר השני בקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ועובדת על כמה פרויקטים במקביל.
כיצד תקופת הקורונה השפיעה על היצירה שלך?
"כל מי שרוצה לכתוב, צריך לדעת שהעבודה של סופר היא אישית ופנימית, ונעשית בינו לבין עצמו ודל"ת אמותיו, ולכן ההתכנסות והחזרה אל תוך הבית עשו טוב לעשייה הספרותית שלי. שקעתי לתוך תחקיר מעמיק על אזור בארץ שבו יתרחש הספר השני שלי, ודיברתי עם אנשים בטלפון. את כולם אפגוש כשהקורונה תחלוף, ובינתיים חשוב לא לעצור. אגב, גם המרואיינים שלי לעיתון התגלו כאנשים גמישים, שהתראיינו בפתיחות בשיחות זום או וידאו ובין סגר לסגר גם פגשתי כמה בביתם (היי, פרופ' עידית מטות!). גיליתי השנה שאנשים רוצים לדבר ולשתף בחיים שלהם, גם בתקופות משנה. זה לא מחליף מפגש פנים מול פנים, בחצר או במסעדה, אבל כשאין ברירה, מתגמשים"
איך תקופת הקורונה השפיעה על הספר הראשון פרי עטך, "לגנוב את השמש", שיצא ב-2019?
"כמעט שלושים שנה כתבתי בתוך ראשי את "לגנוב את השמש" (הוצאת כתר), וכשהוא התפרסם קיבלתי הוכחה שהיקום בעדי. הספר יצא בקיץ 2019, כשעוד לא ידענו שיש נגיף כזה, ולשמחתי זכיתי להכיר קוראים וקוראות בשבוע הספר ברחבי הארץ, לחתום, להסתובב קצת בארץ בספריות ובכנסים ולתת הרצאות קטנות. לא נזקקתי ליותר מזה וכבר רציתי להשתבלל ולעבוד על הספר הבא. כשהקורונה סגרה את העולם, אנשים המשיכו להזמין את הספר דרך האתרים של "כתר" ושל "עברית". המפגש עם הקוראים/ות חסר לי, מזמינה את כולכם להכיר אותי ברשתות החברתיות"
האם יש ספר נוסף פרי עטך בהתהוות?
"כן, וכמו שאמרו לפניי, אהבה זה כואב וכתיבה עוד יותר. הספר החדש יעסוק בחייהן של כמה נשים צבעוניות וסוחפות, שעוברות בשנה אחת דרמטית חוויות בלתי נתפסות, ולומדות משהו חדש על עצמן. אני לוקחת את הזמן, והדמויות שלי קורמות עור וגידים, גם כשאני בנהיגה או מבשלת. הן משתלטות עליי ברגעים לא צפויים ואז אני רצה לכתוב מהר את הדברים שהן אמרו לי על פתקים."
את צפויה להנחות ולהגיש את המושב "יצירה בזמן קורונה" בכנס השפה. ספרי על הכנס, מה צפוי בו ומי יקח בו חלק.
"מזמן לא התאספו בפאנל אחד אנשים כל כך מעניינים! תסתכלו על הרשימה, חנן בן ארי, זיו קורן, אתגר קרת, עדי ומיכל ניסני בוגרות MKR. חמישה יוצרים ויוצרות מתחומים שונים שכל אחד מהם מוכשר בתחומו באופן יוצא דופן, וכל אחד מהם גילה השנה ששנת משבר היא אף פעם לא מעצור, אלא השראה עצומה. הצלם זיו קורן תיעד רגעים עוצרי נשימה ומרגשים במחלקת הקורונה של בית חולים איכילוב, שיכנסו לפנתיאון ימי הקורונה בעולם; המוסיקאי חנן בן ארי לא הפסיק לכתוב ולשיר ובעיניי שני השירים שהוציא השנה, "אם תרצי" ו"אמן על הילדים", הם מהיפים בפסקול הישראלי של התקופה. אתגר קרת, זוכה פרס ספיר לשנת 2019, הוא השראה גדולה עבור סופרים בישראל, וכדאי יהיה לשמוע מה יש לו לומר על מלאכתו של כותב בשנה כזו, כשכולם מתכנסים בבית. מיכל ועדי עברו השנה מהפך, סגרו את המסעדה שלהן והתפנו ליזמיות. מיכל מייצרת מארזי ארוחות, עדי הפכה לאמנית קרמיקה מצליחה ולאושיית אינסטגרם. להפוך את הלימון ללימונדה ואז למכור אותה, זה שם המשחק. "
מה את חושבת על מצב העיתונות כיום? האם את צופה שהמצב ישתנה בעתיד?
"מצבה של העיתונות לא היה להיט גם לפני הקורונה, והמשבר העולמי כופף עוד יותר את מקצוע החשוב הזה, אבל לא צריך למהר להספיד אותו. כן, יש משבר אמון גדול של הציבור בממסד ובאנשי הציבור שמקבלים עבורנו את ההחלטות אבל מקלים על עצמם ואני לא צריכה לתת דוגמאות, כולנו יודעים את השמות. בכל העולם אנשים תוהים האם מה שמספרים להם באתרי החדשות זו האמת או פייק ניוז, ולצערי חוסר האמון הזה זולג לפעמים גם אל כלי התקשורת, אני מרגישה את זה בעצמי כעיתונאית. מה יקרה בעתיד, אף אחד לא באמת יכול לדעת. האם הפרינט ימות? מי יודע. אולי הוא דווקא יחווה תחיה מחדש, כמו שקרה לשוק הספרים האמריקאי בדיוק כשקברו אותו והיללו את "קינדל"? כנראה שאנשים יצרכו יותר חדשות בדיגיטל, ויזנחו את הנייר, גם מסיבות אקולוגיות, אבל אף רשת חברתית לא תוכל להיות אלטרנטיבה אמיתית לכלי תקשורת שמביאים עיתונות טובה, ראיונות חושפניים וחשיפות בלעדיות. "
רויטל מקסימוב
מעולפת עלייך ועל השירים של חנן בן ארי !