לפני כחודש מצא לירון חזן בן ה-18 מראשון לציון גופה בסמוך לגינת הכלבים שבאזור בית המשפט, בעת שהיה בדרכו לביתו. השוטרים שהוזעקו למקום סברו כי הגופה הייתה תלויה במשך כשלושה שבועות. רק מאוחר יותר התברר כי האשה, תושבת העיר, היא אם לשניים, שמאסה בחייה והחליטה לשים להם קץ. במכתב ההתאבדות שהותירה אחריה ונמצא אחר כך כתבה: "לאף אחד לא אכפת ממני, קשה לי".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
המילים האחרונות שהותירה אחריה המתאבדת העידו על המצוקה הנפשית והבדידות שבה הייתה נתונה. אשה נאה, בשנות ה-40 לחייה, ששני ילדיה עברו את גיל 18, התגוררה עם בנה ביחידת מגורים. הקשר עם בתה שלא התגוררה בעיר היה רופף.
"היה לה קשה בחיים", מספר אחד משכניה, "לא פעם כשנפגשו במקרה, היא הייתה מבקשת ממני לקחת אותה לים, כששאלתי למה, היא הייתה עונה לי בפשטות שהיא רוצה להתאבד. היו לה חיים לא פשוטים".
היא עבדה כעוזרת בית בבתים בשכונה שבה התגוררה. חייה לא היו קלים, מספרים השכנים, לא פעם הם היו מוצאים אותה ישנה מחוץ לבית, על ספסל ציבורי או בגינה הציבורית. "היא עבדה קשה במשק בית אצל הרבה שכנים כאן בשכונה, אבל היה לה קשה בחיים, היא תמיד אמרה שרוצה למות, החיים ניצחו אותה", מספר שכן נוסף.
אבל למרות הזעקה לעזרה איש לא הצליח להציל אותה. זמן קצר לפני שנעלמה והתאבדה בתלייה, התקשרה לבתה וביקשה להיפרד ממנה. הבת מיהרה לעדכן את אחיה שניסה לעצור את אמו. אבל זה היה מאוחר מדי. האם הייתה נחושה לשים קץ לחייה, כשעליה תעודת זהות, תמונות שני ילדיה ומכתב פרידה קצר.
גילעד
עצוב מאד. ועצוב עוד יותר שהשכנים שידעו על כוונותיה לא דיווחו לרשויות הרווחה. סולידריות ודאגה כזו יכולות היו להציל אותה.
דינה
הלוואי ואני טועה
איפה הבת שלה?
למה יחסים רופפים
אין על אמא בעולם
אחד שמאמין לזדורוב
לא הבנתי אמרו השוטרים שהגופה היתה לפחות 3שבועות אז איך בידיוק היא היתקשרה לילדה וסיפרה לה מהה לקח 3שבועות לימצוא אותה ועוד בגינה 3שבועות משהו פה לא ניקרא לי טוב תקנו אים אני טועה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
איך שלושה שבועות הילדים שלה לא חפשו אותה?
יעל בן
כל כך עצוב, שהיה לההרע, ואף אחד לא הניח יד על כתפה ואמר אני פה בשבילך… עצוב ורק בת 40
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
עצוב מאוד
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
עצוב. זו הוויה קשה להרגיש בבדידות.
ג רחל
חרה של ילדים לא היה שווה לעבוד קשה
בשביל זבלים כאלה ולמות מקושי וצער
גם השכנים ו טיפשים הגברת היתה במצוקה
לא חשבתם לרגע לעזור לה?
או לפחות לדווח לרשויות?
במצוקה
דוידק
ארץ אוכלת יושביה!
חנה
עצוב
עצובה מהכתבה
כמה עצוב אפשר היה לעזור לה …
לא מזוהה
לגברת ג . רחל איזה רשות תעזור לה בעיר המושחתת הזאת ? (אולי רשות החנייה)