תלגום, בן אדם. תלגום עד הסוף. אל תעבוד עלי, רואים שנשאר לך עוד קצת. תקשיב לי, זה יעשה לך טוב. אף אחד לא רואה. מבטיח לך שאם תפסיק לעגל פינות, הם ישחקו כבר לטובתך. אין לך מה לדאוג. מקסימום תהיה שונה מאחרים. אולי תדבק בך חזות של "אחר", אבל מי החליט שזה לא הדבר הכי שלם שקיים? יודע מה, הבחירה בידיים שלך.
השתתפתם פעם באיזו מסיבת טבע? נתתם בעיטה לאדרנלין שלכם עד שכמעט יצאה מכם צניפה והייתם רגע מלהתחיל לדהור? אז המילים הבאות יהיו מוכרות לכם. על מוזיקה המילים הללו לא ידברו, אבל על סמים? תלוי את מי שואלים.
ספרים, רבותי, ספרים – זה הכל וכלום בו זמנית. אם אזרוק את עצמי שני עשורים אחורנית במחשבה, לא אראה שום בן נוער מגולל עם האצבע על הסמארטפון שלא היה קיים, אלא אצבע מורה שעוקבת היטב אחרי עוד עלילה נוספת של סדרת ספרים ממכרת כמו "צמרמורת", "חסמב"ה" ושאר אלה שכבר מעלים להם אבק ומחכים שרק יאמצו אותם לימים אחדים.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
אני זוכר את עצמי כילד שמסתובב מדי שנה בשבוע הספר בראשון לציון, בגן המושבה, כמו איזה ספידי גונזלס שמשתוקק להספיק לעבור בין כל הדוכנים בשביל לקנות כמה שיותר ספרים. ביד אחת אוחז אוצרות תרבות, ואת היד השנייה מכין לאלה שייבחרו עוד מעט. חווה את הרגע, ומעריך כל שנייה של אווירה שלא היתה ידועה אז, שתהפוך אותי לאדם שצמחתי להיות.
כבר אז היה לי חלום, שאעמוד כמו אותם כותבים ואחתום על פיסת דפים שהוצמדה ליצירת אמנות. והנה, חלפו להן השנים, והתשוקה הביאה עמה את ספר הביכורים שלי, "רחוק מכאן" – הילד הראשון, שמחכה כבר לאחים נוספים (הם עוד יבואו ברגע הנכון), ועובר לו מסע משלו בין אופטימיסטים, פסימיסטים, אנשי קיץ, חובבי חורף, גרושים, גרושות ושאר הירקות בסלט ששום מרכיב בו אינו ידוע מראש.
רוצים להישאר מעודכנים?
"אין לי מושג בכלל איך כתבתי אותו". לפעמים המשפט הזה פוגש אותי. היו שם התמדה, תכנון, עמידה ביעדים, אך בגלל שהיו פעמים שחשתי את הפחד שמתלווה אל תוך התהליך, ההערכה גדולה יותר. הרי ככל שההר גבוה יותר, כך כל צעד במהלך הדרך מקבל משמעות מלאת צבע.
"זה לא מובן מאליו להוציא את המילים שלך לידי ספר ולתת לאנשים זרים או מוכרים להיכנס לך לתחתונים, למחשבות ולרגעים הכי אינטימיים שהם שלך", כתבתי לי אחת הקוראות לאחר שסיימה את הספר. לגמתי את המילים שלה. זה היה הדבר הכי שלם שקיים. כי הבחירה לעשות משהו שעשוי להיות הרבה יותר גדול ממה שחשבתי היתה בידיים שלי.
ועכשיו היא כבר רחוקה מכאן, הבחירה, ומי יודע עד לאן תגיע? בינינו, זה לא משנה. העיקר שכל אחת ואחד יידע שלהסניף מילים של אחרים זה 100 אחוז טהור.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
תגובות