לכל עיר יש את המקומות האלה שכל תושב מכיר, הם חלק מהחיים בעיר, מהזיכרונות, החוויות, הרגעים שהפכו אותנו ל"ראש"לצים" או "ראשונים". רגע לפני סוף השבוע חזרנו למקומות שמעצבים את חיינו, כאן בעיר, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהדנ"א העירוני וימשיכו כך לעוד עשרות שנים.
המדרחוב העירוני
המקום הזה הוא הדוגמה שדווקא חוסר השלמות היא הדבר שגורם ללא מעט דברים להיראות יפים. במדרחוב העירוני אין שום דבר גרנדיוזי. פועלים בו בתי קפה שהפכו לאבן דרך, יש בו את הסיפור מיתולוגי של מוכר העיתונים מוישה דודל וקיימות בו חנויות ותיקות וסמלים עירוניים, כמו באר המושבה ובניין העירייה הישן. בשנים האחרונות חוזרת העטרה ליושנה, ואיתה תנועת התושבים. אם המדרחוב העירוני היה אחד מהחבר'ה, בטח כולם היו רואים בו את זה אחד שמסתכל בגובה העיניים ותמיד מנסה להשרות אווירה טובה על כולם.
צילום: שגיא פלדמן
בית הכנסת הגדול
לא צריך להיות אדם דתי ואפילו לא מסורתי כדי להכיר את בית הכנסת הגדול, לדעת ולהרגיש איזשהו קשר ולו הקטן ביותר למקום. כבר מימיה הראשונים של ראשון לציון כמושבה קטנה היה בית הכנסת נחשב למרכז חברתי למתיישביה. כיום מלבד דלתותיו הפתוחות למתפללים הוא מהווה עבור תושבי העיר סמל שמוצג במלוא הדרו. וגם כשחולפים על פניו על בסיס יומיומי, אי אפשר להתעלם ממנו.
צילום: מירל לוטן
רוצים להישאר מעודכנים?
ימי שישי ברחוב רוטשילד
בימי שישי הראשל"צים נותנים הרבה כבוד לרחוב שבמהלך השבוע הם אוהבים לשנוא. מיום ראשון עד חמישי הרחוב הוא זירה גועשת לויכוחים על חניות, צפירות ואנשים ממהרים עם פרצוף איכה, אבל בבקרים של ימי שישי, הסיפור לגמרי שונה. אמנם עדיין אין חניה, אבל יש לתושבים זמן לשבת על כוס קפה באחת המאפיות המקומיות בזמן קריאת העיתון של שישי רגע לפני ההכנות לארוחה המשפחתית, ולברך על הרחוב שלא מצריך מהם לקפוץ לשכנה התל אביבית.
צילום: שגיא פלדמן
מלבי בחזרה מהים
נובמבר כבר כאן אבל החורף ממשיך להתעכב. תושבי ראשון לציון לא רובצים בים כל היום, אבל בכל הזדמנות שיש בין אם בחזרה מחוף ראשון לציון (תוך עשיית עיקוף של כמה קילומטרים), או בחזרה הביתה מחוף פלמחים, פעם אחר פעם מתחשק מלאבי. איכשהו בפעולה לא לגמרי רצונית הרגל לוחצת על הברקס, ותוך דקות אחדות הקיבה מקבלת את התענוג הקבוע. ראשל"צים ללא המלבי אחרי הים, זה כמו גולש בלי גלשן, יום הולדת ללא העוגה, יממה שלמה ללא קפה.
צילום: שגיא פלדמן
מחלף הפרח
אחת האסוציאציות הראשונות שעולות לתושבי ראשון לציון כשהם שומעים את צמד המילים יום הכיפורים, היא מחלף הפרח. מדובר במערכת דרכים שכשמסתכלים עליה ממעוף הציפור, המראה שמתקבל הוא צורת פרח וביום כיפור, בכל שנה מחדש, המתחם מתמלא במאות בני נוער, לבושי לבן, שמעבירים יחדיו את השעות של אחד מהימים השקטים של השנה. לא ברור מתי המנהג הזה התחיל, חברים טובים, מכרים שלא התראו שנים וחברים של "שלום שלום" כולם הופכים לרגע אחד ביחד, באותה נקודה, אותה השעה ועם אותה התחושה.
צילום: מירל לוטן
חשבנו על עוד הרבה מקומות, אבל הרשינו לעצמנו להשאיר לכם את הכבוד ולספר לנו את החוויות שלכם, וזיכרונותיכם מאותן נקודות ופעולות מוזכרות. אז ראשל"צים וראשונים, צאו לדרך.
תגובות