ליאון מיבכר, בן 17 וחצי, הוא סיפור הצלחה. לפ]ני שלוש שנים, לאחר שנים של קשיים בהשתלבות במסגרות חינוכיות שונות ורגע לפני שהוריו איבדו את מקומות עבודתם בעקבות הטיפול בו, הוא הגיע לפנימיית בני ארזים בראשון לציון. והפריחה שהוא חווה מאז בכל התחומים, כולל פעילות התנדבותית ענפה במסגרות שונות, מדהימה את סביבתו. ובקרוב הוא יקבל את אות שר החינוך למעורבות חברתית, חותמת לשינוי העמוק שעבר.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
ליאון הוא בן יחיד להוריו המאובחן כ-PDD NOS, כלומר אוטיסט בתפקוד גבוה. הוא נולד פג, ובעקבות התפתחות שפתית מאוחרת הוא החל לדבר רק בגיל ארבע וחצי במסגרת גן שפתי. מאז שהחל ללמוד בכיתה א' התקשה ליאון להסתגל למסגרות ועבר בכל שנה לבית ספר אחר, רגיל או חינוך מיוחד, עם אפיון שונה בכל פעם: כיתה רגשית, בית ספר לבעיות התנהגות, כיתות תקשורת ובית ספר לאוטיסטים.
בכל מסגרת שבה שהה מיבכר היו קשיים רבים להכילו בכיתה – היו לו התפרצויות זעם שגררו השעיות רבות מבית הספר, וכבר בכיתה ב' הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי למשך שנה. כשהשתחרר והחל את כיתה ג', שוב הושעה לעתים תכופות, והוחזר לאשפוז למשך שמונה חודשים נוספים. עד כיתה ו' נכנס ויצא מאשפוז, ובהמשך שולב בבית ספר להפרעת נפשיות. ההתפרצויות שלא נצפו באשפוז חזרו, וההורים החליטו לאשפזו שוב. הוא הוחזר לבית הספר עם ליווי מקצועי צמוד של צוות המחלקה, אך בשל אירועי אלימות – ליאון הוצא סופית מבית הספר ועבר ללימודי בית.
"לאור כל המצב הומלץ שליאון יועבר למסגרת פנימייה פוסט אשפוזית שבית הספר כלול בתוכה", מספר ג'קי אביו, "בזמן שהוא שהה בבית מצבו הנפשי היה ירוד וגם דימוי העצמי שלו. היתה המון אלימות מצדו בבית והמצב היה קשה מאוד. מחלקת הרווחה פנתה ושלחה חומרים שלו לכמה וכמה פנימיות פוסט אשפוזיות, אך מכולן התקבלו תשובות שליליות בלי שאפילו פגשו את ליאון או אותנו, וגם מהפנימייה שהסכימה לפגוש אותנו התקבלה תשובה שלילית. היינו ממש מתוסכלים, איבדנו מקומות עבודה והחלטנו לעזוב את הארץ לקנדה. עשינו את כל הבדיקות האפשרויות והיינו על סף עזיבה".
רוצים להישאר מעודכנים?
אלא שרגע לפני שנשברו לחלוטין, קיבלה המשפחה את ההצעה לבדוק את מסגרת בני ארזים. "ליאון הגיע ומיד התקבל גם לבית הספר וגם לפנימייה", מספר אביו, "הוא התחיל את הלימודים שם לפני שלוש שנים וכיום הוא מתגורר ביחידה המתקדמת של פנימיית בני ארזים בעקבות השתלבותו הטובה במסגרת. הוא קיבל ויישם במהרה את החוקים והכלים הנדרשים, עלה לרמה הגבוהה ביותר ושומר עליה עד היום".
ג'קי מספר בגאווה שהשינוי שעבר בנו מתבטא בכל התחומים. "השינוי שהוא עבר בבית הספר מבחינה התנהגותית-רגשית הוא מדהים", הוא מספר, "ליאון הפך לנער אהוב על צוות בית הספר ותלמידי כיתתו, השתלב בקלות ובמהירות בכיתה ונענה לכל כללי בית הספר. מבחינה לימודית הוא הפך להיות חדור מוטיבציה להצליח, והוא אפילו מעביר הרצאות לכיתה שלו, בכל פעם באחד מתחומי העניין הרבים שיש לו – תזונה, המצאות, בירה ועוד".
ואז הוא גם התחיל להתנדב.
"ליאון מבחינתנו עשה את הבלתי ייאמן והפך את המעורבות החברתית לחלק בלתי נפרד ממנו. בשנים האחרונות הוא התנדב במכון הוולקני של משרד החקלאות ועסק בעבודת חקלאות, הוא התנדב בצבא אחת לשבוע, בכל פעם במשך חמש שעות, בבסיס חיל האוויר שבצריפין, הוא יצא להתנדבויות במועדון ניצולי השואה שבעיר לפעילויות פנאי משותפות ואפה עבורם יחד עם תלמידים נוספים עוגות לשבת. בנוסף הוא התנדב עם קשישים בבית האבות 'עד 120'".
ועכשיו, כשהוא מקבל את אות שר החינוך למעורבות חברתית, איך אתם מרגישים עם זה?
"אנחנו בשמים. רק בשלוש השנים האחרונות הוא פורח כי האמינו בו במסגרת הזו ועשו איתו את הבלתי ייאמן. אנחנו תמיד תומכים בו ושמחים עם כל החלטה שלו, והפרס הזה הוא גאווה גדולה".
רווית רוטבורד
כל הכבוד לך ליאון אתה ממש נער מעורר השראה. תמשיך כך. מחזקת את ידי ההורים.