נתי רכט, בן 42 מראשון לציון, הבין אחרי שנים שבהן עבד בהוראה, שהייעוד האמיתי שלו הוא ביוגה.
הרזומה של רכט כולל הוראה, שליחות מטעם הסוכנות היהודית, ועד לפני חודשים אחדים ניהל מישראל את מחלקת התכניות בבני עקיבא העולמית. אלא שמשהו התבשל בתוכו וגרם לו לעזוב את הכול ולשנות כיוון.
רכט התוודע לראשונה ליוגה לפי שני עשורים, מיד לאחר שירותו הצבאי. "אחרי הצבא למדתי במכללת 'מדיסין' בתל אביב: הילינג, צ'י קונג ויוגה. הכי נתפסתי ליוגה. מאז המשכתי ללמוד בכל מקום אליו הגעתי בארץ ובעולם" סיפר רכט.
למרות שמסלול הקריירה בו מצא עצמו הוביל דווקא לתחום החינוך, החליט להוסיף וללמוד להיות מורה ליוגה. תוך כדי שהמשיך לעבוד בתחומו, התחיל ללמוד אצל דניאל גלבוע את רזי המקצוע, ולפני כשנתיים טס להודו שם העמיק את התרגול בעזרת מורים מקומיים.
לפני שלושה חודשים החליט רכט להעניק מחיבתו הבלתי נלאית לסביבה בהתנדבות, ויזם מפגשי יוגה רבת משתתפים בשקיעה של חוף ראשון לציון. זה התחיל ממשתפים אחדים שפקדו את מזרני היוגה והיום יש כ-40 משתתפים. "מגיעים חיילים, משפחות, סבתות, מתרגלים ותיקים, כאלו שזו הפעם הראשוונה שלהם, ממש הכל", מספר רכט ומוסיף: " אנשים מאוד אוהבים את זה. זו חוויה ייחודית שבה יוצאים מהשגרה, מניעים את הגוף, יושבים בדממה מול השמש השקט ומקבלים פרספקטיבה אחרת על החיים".
כשהבין שאנשים אוהבים את פועל, החליט להתקדם ולהשלים את השינוי בחייו, ולפני חודש פתח סטודיו ליוגה בראשון לציון. "עזבתי את שאר עיסוקי בניהול ובחינוך והקמתי את בית היוגה בראשון לציון. בית היוגה הוא ממש בית ולא רק סטודיו לתרגול. יוגה היא מילה רחבה אך במילים פשוטות ולא גבוהות מדי אומר שבאמצעות תרגול היוגה אני מבקש לתת לעצמי ולתלמידי חיים בריאים יותר. גוף חזק וגמיש, נשימה עמוקה ומודעת יותר" סיפר רכט. כשהוא מזכיר בחום שמקום עבודתו הוא ממש בית לכולם ושהמוטו של המקום הוא: 'בית היוגה – מקום שמחבר'. נדמה כי לא הגיל או העיסוק רב השנים הוא מה שגורם לאדם להתחבר אל עצמו אלא המסע לעבר השלווה הפנימית.
תגובות