"את הסיפור שלי אני חייב להוציא החוצה, אולי בגלל שאני חוגג 80 החודש, ואני לא יודע כמה זמן עוד יש לי לחיות, אני מרגיש שהזמן אוזל לי, שאני שבר כלי. נשבעתי למשפחה ולילדים שאת הסיפור שלי והעוול שעשו לי כולם ידעו, את הבית שהרסו לי, את הלב שנשאר בראשון לציון, עם החלומות והזיכרונות שנמחקו ביום אחד,ואת הרגע שבו נותרתי חסר כל."
חסן אבו ג'אבר נולד בבאר שבע, ובשנת 1969 עבר לגור בנחלת יהודה שהייתה שופעת שטחי חקלאות. "אני איש כפיים", מספר אבו ג'אבר, "הגעתי לראשון לציון לעבוד, קניתי שטח אדמה עם בית קטן, והתחלתי לעבוד את האדמה, גידלתי הכל מהכל, כולם באזור נחלת יהודה היו מכירים אותי, היו מגיעים אלי לקנות פירות וירקות, התפרנסתי מהיד לפה. את מה שלא הצלחתי למכור הייתי מחלק לאנשים בשכונה".
מעל ארבעים שנה חיי אבו ג'אבר בנחלת יהודה, עד שביום בהיר אחד לפני שבע שנים נכנס לשטח במפתיע וללא הודעה מוקדמת, אדם עם טרקטור שהרס את הגדרות שתחמו את השטח והחל לבצע עבודות פיתוח לצורך סלילת כבישים והפקעת השטח, בפעולה זו נהרסו צינורות ההשקיה וכל השטח החקלאי נהרס כליל גם הוא.
"הגעתי הביתה ופתאום אני רואה אדם שהרס לי כמעט את כל האדמה, בלי צו, בלי ניירות , אני שואל אותו, מי שלח אותך, והוא לא עונה, ממשיך בשלו, לקחתי את מספר הטרקטור שעבד איתו ורצתי למשטרה, צעקתי "הורסים לי את הבית, תעזרו לי", השוטרים לא איתרו את האיש והטרקטור, כשחזרתי הביתה, כל שטח האדמה היה הרוס, הבנתי שאני צריך עורך דין".
"כשרכשתי את שטח האדמה 40 שנה קודם לכן, זה נעשה בצורה לא מפוקחת, והניירת לא הושלמה, זה לא כמו היום, רכשתי אז חלק מהזכויות על הקרקע, ולימים האיש שמכר לי נפטר, המשכתי לגור שנים לאחר מכן באותו המקום, עד לאותו יום ארור. כשהגעתי לבית משפט ביקשתי להוציא צו מניעה זמני כנגד החברה הכלכלית בראשון לציון שביצעה את עבודות הפיתוח, בדיון הגענו להסכמה שלא יבצעו יותר עבודות בשטחים פרטיים, אבן ירדה מליבי למרות העצב וכאן חשבתי שמסתיימת הפרשה הזו".
"חזרתי לאט לתקן את מה שהרסו, כמה חודשים לאחר מכן, הגיע אדם שטען שהוא מתווך ושאל באיזה סכום הייתי מוכר את השטח ומתפנה, השבתי שלעולם לא, עברו עוד כמה חודשים ואשתי חלתה, היתה צריכה לעבור ניתוח ברגל, זה היה כבר כשנה אחרי המקרה, אני והילדים היינו בבית חולים, אשתי בדיוק עברה את הניתוח, והבית ריק".
"בתשע בערב הבן שלי מתקשר אלי ואומר לי, "אבא אין בית, הגעתי הביתה ואין בית", חשבתי שהוא צוחק עלי, עזבתי את בית החולים וכשהגעתי לא האמנתי, במקום שעמד הבית היה תל חורבות, חשבתי שאולי גם אני טועה, והתחלתי לרוץ ממקום למקום. אני רץ כאחוז דיבוק, ואין כלום, שטח ריק ובאמצע ערמה של מה שהיה פעם הבית שלי, באותו רגע, אם לא היו לי אישה וילדים הייתי מתאבד".
"האם מישהו שמע על דבר כזה בישראל המודרנית, להגיע כך לביתו של אדם ולהרוס אותו?" שואל בדמעות אבו ג'אבר,"לא נשאר לי כלום חוץ מהבגדים שעל גופי". לאחר הליך משפטי שבסופו הגיעו לפשרה, פסק השופט על הקבלן שבנה על השטח בו עמד ביתו של אבו ג'אבר, לפצותו ב-140 אלף שקלים.
עורך דין דורית אלימלך שטיפלה בתיק טוענת: "לאחר ההליך המשפטי שנקטנו בעקבות הריסת הבית של אבו ג'אבר, בית המשפט הוכיח את אוזלת ידן של רשויות אכיפת החוק, כנגד פורעי חוק. התיק נסגר בפשרה כספית שלעולם לא תניח את דעתו של אבו ג'אבר ואשתו. אני מקווה שבתהליך הייצוג החזרנו, עורך דין בן חורין נעם ואנוכי דורית אלימלך אבן, מעט מהאמון באנשים ובקיום למשפחת אבו ג'אבר היקרה שהתגוררה בנחלת יהודה עשרות שנים. ייאמר בזהירות כי התביעה לא הוכרעה בפסק דין אלא בהסדר פשרה וכל צד נותר עם טענותיו. כך שלא נוכח לומר שצדק נעשה".
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "לצערנו הפונה מקבל במה למרות שבנה באופן בלתי חוקי על קרקע פרטית. בכל מקרה, בית המשפט קבע מפורשות שלעירייה לא היה כל חלק בהריסת ביתו".
OnePlace, Arabs in Israel » תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות
[…] "יום אחד הבית נהרס ונשארתי בלי כלום" – הסיפור הלא…. אבו ג'אבר התגורר עשרות שנים בנחלת יהודה, יום אחד לאחר שלא היה בביתו, הוא נהרס, מאת: בתי לוין, השקמה ראשון לציון, 7.6.2018 ♦ […]