"אחרי המוות של רינת, לא ידעתי איך להמשיך לחיות. אמי המנוחה אמרה לי שאני חייבת להביא חיים חדשים לעולם. שנה לאחר מותה של רינת נולד מתן אחיה. הוא נתן לנו חיים, נתן לי את הכוח להמשיך חיות. הוא לעולם לא יהיה במקום רינת", כך מספרת אתי פרחי, שאיבדה את בתה רינת עוד בטרם מלאו לה 20.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
רינת פרחי נהרגה בתאונת דרכים בזמן שירותה הצבאי, לפני 23 שנה. בת בכורה במשפחת פרחי, אחות לליטל וסיוון ולאח שנולד לאחר מותה – מתן.
"הזמן אומנם חולף אבל הכאב נשאר. לומדים לחיות עם הקושי שישנו תמיד", אומרת האם אתי, "אנחנו זוכרים הכל וכל הזמן. בני המשפחה והחברים מגיעים אלינו בכל שנה, לא מפספסים שום אירוע זיכרון. בכל לילה כשאני נכנסת למיטה, אני אומרת לרינת לילה טוב ומנשקת את התמונה שלה".
רוצים להישאר מעודכנים?
רינת פרחי למדה בבית הספר היסודי חביב ולאחר מכן בגמנסית גן נחום. אמה מספרת על ילדה חייכנית, רגישה לסביבה, מוקפת חברים. "היא הבת הבכורה שלי", מספרת אתי, "היא תמיד חיפשה לעזור לכולם. פעם בשבוע היא הייתה הולכת ברגל, עם מוזיקה באוזניים, עד שיכון המזרח, כדי לבקר את הסבא והסבתא שלה. הייתה תקופה שאחותי חלתה ואושפזה בבית חולים. רינת נסעה בכל יום לביתה כדי לעזור לילדיה בלימודים".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
"ביום שרינת התגייסה כולם התרגשו", ממשיכה אתי, "היא התגייסה לחיל התחזוקה". רינת הוצבה ב"צוות מנורה" ובמסגרת תפקידה ביקרה בין בסיסי צה"ל והעניקה הדרכות לחיילים. ביום שבו אירעה התאונה הקטלנית, רינת והנהג שהסיע אותה ביקרו בבסיס בירוחם.
"רינת איחרה לחזור הביתה ומיד הרגשתי שמשהו לא תקין", אומרת אתי, "אימא תמיד מרגישה דברים. התקשרתי למפקד שלה אבל הוא לא ענה. הבטן שלי התהפכה, הרגשתי שמשהו לא בסדר. בכל אותו היום הייתי מדוכאת ולא הבנתי למה. זה יום שאני לא מאחלת לאף אחד. ידעתי שמשהו לא תקין. האסון הזה בלתי נתפס".
בתאונה הקשה נהרגו חמישה: ארבעה אנשי צוות וטרמפיסט שהצטרף לנסיעה. "לפני שנהרגה, רינת היתה אמורה לקבל ביום העצמאות תעודת הצטיינות מנשיא המדינה, אבל לצערי היא לא הספיקה".
אופיר
יהי זכרה ברוך
מומחה
עצוב וכואב