"נמאס לי" היא בכתה בעודה יושבת אצלי בחדר. "נמאס לי לצאת לדייטים עם מוזרים, נמאס לי לספר על עצמי, פשוט נמאס לי", הוסיפה.
"מה את מחפשת בגבר?" שאלתי אותה.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
"פעם היתה לי רשימת מכולת. תואר ראשון לפחות, נאה, גבוה, עיניים בהירות, אינטליגנט, איש שיחה ועוד. היום אני פשוט מיואשת, לפעמים אני צוחקת ביני לבין עצמי במונולוג כזה שכבר כלום לא משנה העיקר שיהיה לו דופק", אמרה בציניות.
" נו אל תגזימי", עניתי.
"את רוצה לדעת מה המונולוג בבית שלנו, שהוא חצי בצחוק חצי ברצינות? אז תקשיבי, אמא שלי שואלת אותי 'נו איך הבחור?'. ואז אני עונה 'אמא הוא חולה מאוד', כמה חודשים נשאר לו? שנה? יש מספיק זמן להעמיד חופה'. אנחנו ממשיכות במשחק, 'הוא חירש אמא', והיא עונה 'נו אז מה, ככה ישמע אותך פחות, בינינו, עדיף'". "אמא נותנת לי טיפים נוספים כמו אם אני יוצאת עם אילם עליי ללמוד את שפת הסימנים, זה אוניבסרלי, יצא מזה רק טוב לדבריה".
למרות שהדיאלוג נשמע מצחיק מדובר במציאות של הרבה נשים שחצו את גיל 30, הלחץ של ההורים לראות את הילדים נשואים, נורמלים, נורמטיבים, לנופף בהזמנה של החתונה כאילו מדובר בטופס של 15 מיליון בלוטו לפחות, לקחת מגפון ולצעוק בכל השכונה: "הבת שלי מתחתנת".
בואו נודה באמת, כמעט מחצית מהנשואים – מתגרשים, וחלק נכבד מאלה שלא מתגרשים – בוגדים, כי לא טוב להם בחיי הנישואים. האם הזוגיות מובילה לאושר ושמחה? שם תכלית האדם? זאת ההרמוניה, השלמות?
אני יכולה להגיד בבירור אחרי שנים של מערכות יחסים מול ושנים של שקט ולבד, אין שום קשר בין זוגיות לאושר. אני מכירה מאות אנשים נשואים שישנים באותה המיטה בלילה ומרגישים זרים אחד עם השני, שלא מחליפים מילה במהלך היום, אז מה נאמר? שהם מאושרים כי יש להם אחד את השני? בולטיש.
הייתי נשואה כמעט עשר שנים, במקום שלא העצים אותי, לא עניין אותי, ופשוט המשכתי כי ככה זה בחיים, מעבירים, נשארים, מקטינים, רגילים למקום הקטן והמקטין אבל לא הייתי מאושרת והיום אני מבינה שעם כל הכאב בסופו של יום ובראיה לאחור הוא עשה לי טובה ענקית.
רוצים חיים מאושרים? תיצרו.
זוגיות לא בהכרח מהווה גואל ומשיח של כל בעיה בחיים, אנשים לא יהפכו שמחים כי מצאו את החצי השני שלהם, האושר והמימוש העצמי והיכולת לראות את הטוב בחיים הם שלנו.
"אז את מבינה", אמרתי לחברתי," אם יגיע בחור ותגיע אהבה – נהדר, נחבק אותה. אבל גם אם לא ואם היא תתמהמה, הכל בסדר, יש לנו כל כך הרבה בשביל מה לחיות, מה לראות, במה לגעת ועל מה להיות אסירי תודה ומאושרים, קפיש?".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
וואוו , כל כך נכון!
תודה לך שאת מחזקת בי את הידיעה הלא כך כך ברורה הזו כמו שכתבת בטור שלך…