אני מנסה לארגן את הילדים לתמונות משפחתיות לראש השנה בחודש האחרון. בעידן בו לאגד את כל הבית לתמונה קבוצתית זו משימה בלתי אפשרית, הכנתי מבעוד מועד צלמת, לוקיישן, אפילו נתתי התראה של חודש מראש ותזכורת של פעמיים בשבוע עד למועד המיוחל.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
כמובן שהיו כמה ניסיונות סחיטה עד הרגע האחרון על ידי מתבגרת שתיים: "אם את לא קונה לי בגדים אני לא באה. למה רק לך תור למספרה? אם את לא קובעת לי גם פן אני לא באה". אצל התאום שלה גם היו כמה סחיטות: "אני רוצה ויי פיי למחשב ולא אלחוטי תתקשרי לבזק – אם לא אני לא מגיע". כמה טוב שיש כאן כלב שרק נובח ומלקק, תארו לכם גם הוא היה מתחיל: "את לא מכינה לי פרגיות – לא בא". רק הגדולה שלי טובת הלב, ששנאה כל רגע אבל הגיעה בשבילי. בכל אופן היה איזון, הבכורה והכלב בעד, התאומים הסחטנים גם בעד אבל סחטו אותי לפני.
היום הגדול הגיע, אז אחרי גיהוץ של בגדים, איפור מוקפד וחום של 40 מעלות הגענו בכיף ללוקיישן הנבחר. לא חלילה מזיעים עם איפור מרוח, לא עצבניים כי עוד רגע נכנסת השבת, לא אמר אפילו "אמא חם לי מתי עפים מכאן". אלא רגועים, הכי רגועים כפי שמתאים למשפחה שלנו – בנחת. רק שכל זה קורה בחלום ועכשיו נחזור למציאות.
"נו מתי זה נגמר", מלמל המתבגר בן ה-17, "יאללה אני רעב", מאוד מפתיע. התאומה שלו המכונה "קים קרדשיאן" עלתה על עקבים שיותר מזכירים קביים ונעזרה באחותה כדי ללכת, אבל זה לא הפריעה לה לעשות לעצמה בוק פרטי על אף שהסברתי שאלה צילומים משפחתיים לראש השנה. היא דפקה פוזות ואמרה לצלמת: "נו צלמי גם ככה, רגע, עכשיו יותר טוב?". קסם הכלב הנובח התנשף כאילו הוא במחנה אימונים של החמאס, גם לאחר שקיבל מים קרים מהמסעדה במקום. ככה זה שמרגילים כלבים לרבוץ במזגן כל היום.
טייק מאה וגם מאתיים מאחורינו, ומה ההסתברות שבסוף התהליך יצאו כמה תמונות שכולנו נצא טוב בהן? שתהיה הסכמה גורפת על תמונה אחת? לא לשכוח שמדובר בארבעים מעלות חום ושחוץ מהבכורה מדובר במשפחה היפראקטיבית שזזה בכל צילום. פה מסדרים את השיער תוך כדי, שם בדיוק רציתי לומר: "שניה מכניסה את הבטן", כמה תמונות סבירות אפשר להוציא? וכמובן שעולה השאלה – ומה עם החוויה שבמשפחתיות בצילומים?הרי אני הזהרתי, "משפחת אצולה בריטית במינימום שיצא בתמונות שמעתם". דרשתי חיוכים קלים, רלקסינג, רוגע, הכי שאנטי שיש; לשדר קלאס, גב זקוף, משפחה וכלב נורמלי.
נשאתי את עיני לשמים וצעקתי "טאטע תרחם", אבא שבשמים תן לקבל את השבת בנחת, למענך אם לא למעננו. הצלמת שהיא גם חברה למזלי הסתכלה על המשפחה שלי ללא מילים, בעיניים שנראו לי שואלות ותוהות בינה לבין עצמה כמה ילדים כדאי להביא לעולם. אני שהבנתי את המבט התמוהה התחלתי לשיר "ילדים זה שמחה" של הברירה הטבעית, ולרגע לא הבנתי למה הם שרים "הביאו עשרה ילדים". תוך כדי השיר התקפלנו הביתה וקיבלנו את השבת.
קיבלתי את התמונות אתמול והבנתי כמה כולנו שונים. קרדשיאן המתבגרת שונה מאחיה התאום, ששונה מהבכורה הרצינית שמדברת על לימודים בטכניון עם ממוצע בגרות 115. כולם שונים ממני ובכל זאת הפאזל הזה שלנו כמשפחה הוא מיוחד וצבעוני. אחרי הלחץ והחום כשאני שוכבת במיטה במזגן עם קסם שלרגע לא נובח ומסתכלת בתמונות, אני מחייכת מאושר – הם הדבר הכי גדול שעשיתי בחיים. הילדים האלה שיצאו ממני, באש ובמים, על עקבים או שטוח, בחול ובמזגן, בצעקות של גיל ההתבגרות ובשקט של הלילה הם האושר העגול והשלם.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת.
תגובות