"אז על מה את מתחרטת, בתי?", שאלו אותי במבט חודר, "מה היית עושה אחרת?".
ישבתי שם במפגש הקבוצתי של סיכום השנה וחשבתי על כל התשובות של כולם. ואני, מה אני כבר יכולה לספר? אבל אז זה פשוט יצא: "אני מתחרטת שלא הצלחתי להתחתן שוב אחרי הגירושים".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
לפני שבוע חגגנו את חג ראש השנה, אחד החגים האהובים עליי. רגע לפני שנכנס החג, שוטטתי בפייסבוק בין התמונות והפוסטים, ושם היה צמד מילים שזעק מהמסך: "משפחות מושלמות".
מכירים את המשפחות האלה, שנראות נורמליות? כאלה שבהן אין מרד של גיל ההתבגרות, שיש הרמוניה ביתית, אהבה גדולה בין אבא לאימא, הבית מושלם והכלב המטופח?
חשבתי ביני לבין עצמי, כמה שנים אפשר להצטלם עם שלושה ילדים וקסם הכלב? הרגשתי צביטה בלב שהעיבה מעט על אווירת החג. במהלך החג פתחתי את אלבומי התמונות, חזרתי שנים אחורה ונזכרתי בגירושים ובהבטחה שנתתי לעצמי: בתוך שנה אמצא את אהבת חיי ואתחתן שוב.
אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. אומנם במהלך השנים היו לי לפחות שלושה פוטנציאלים עם הצעות נישואים, דחיתי את כולם. הפחד שיתק אותי. לא הצלחתי לתת אמון מלא בגבר ולהתחתן איתו. לא הצלחתי ללכת עד הסוף, וכך חלפה שנה ועוד שנה, כשכבר יותר מעשור שאני גרושה. בשנים האלה הפחד מלהיות לבד התחלף בהרגל והרגלים קשה לשנות. אני כבר לא זוכרת מה זה להיות יחד, בזוג, לישון ולהתעורר יחד.
על זה אני מלאת חרטה. נתתי לפחד לנהל אותי, רציתי להוכיח לכל העולם שב"לבד" אני לא פחות חזקה מ-10 גברים יחד ושאני לא צריכה אף אחד שידאג לי כלכלית או רגשית. אני מתחרטת שלא שחררתי, ונתתי לעצמי להניח את הראש על בן זוג, כי פחדתי שהוא יזוז ואני אפול.
רוצים להישאר מעודכנים?
החיים מלאים בכל כך הרבה חרטות, שהופכות אותנו למי שאנחנו עם השריטות והאבק מהקילומטרים שהלכנו. אז אולי לא הצלחתי ליצור תמונה משפחתית מושלמת כלפי חוץ לראש השנה, ואולי ויתרתי על חלום שמלת הכלה בפעם השנייה אבל הצלחתי להעביר לילדיי מסר ברור: החיים חזקים מהכול ושבסופו של יום הכי חשוב לזכור לא עם מי חיינו את חיינו, אלא איך אנחנו חיים אותם.
בתי לוין היא כתבת "השקמה ראשון לציון", גרושה ואם לשלושה ילדים ולכלב קסם. לוין, בת 43, בעלת תואר ראשון ושני בחינוך. ניתן לפנות לבתי במייל שכתובתו: [email protected]
מיקוקו (מערב ראשל"צ)
גיל 43 זה גיל מצוין להתחיל פרק ב'.
את נראית טוב ואני מתפלא שחווית רק 3 הכרויות פוטנציאליות במהלך כל אותן שנים.
התנערי מהפחד וקפצי לבריכה…
בהצלחה בשנה החדשה.
גמר חתימה טובה.
יהודית
לבתי לוין, שלום רב.
אני חשה בצורך להגיב לדברייך כמי שחוותה גירושים בגיל 38 עם 3 ילדים וכיום אני כמעט בת 75. אני מציעה לך שלא תחיי עם רגשות חרטה, כי אין שום אפשרות לדעת אם היית היום יותר מאושרת בנישואים חדשים. לדעתי זאת מחשבה ספקולטיבית, בעיקר מפני שיש לך כבר ילדים ומנסיונם של אחרים שנכנסו לקשר כזה, החיים הפכו להרבה יותר מורכבים ומסובכים, בעיקר כאשר מדובר בנישואים פורמליים. לילדים זאת עלולה להיות התמודדות מאוד קשה. אפשר לנהל זוגיות בחיים בנפרד וזה עדיף לדעתי.
גליה
העיקר. יש לך 3. ילדים ואת לא לבד בחים
אסף
לא ברור לי למה חשוב להתחתן שוב. לרוב נישואין ראשונים הם בשביל להביא ילדים ולהיות בסדר עם המסורת ועם ההורים. אבל בהמשך כשכבר יש ילדים, לא מבין למה לשאוף לחתונה? סוף סוף זמן טוב להשתחרר מקונספציות ומכל סוגי הציפיות. פשוט לבחור מה שטוב ולממש זאת. אם בזוגיות ואם בתחום אחר